מורה פרטי להוראה מתקנת
הילד שונא ללמוד? כך תהפכו את התסכול לחוויית מסוגלות (מדריך להורים)
אתם רואים "עצלנות", אבל הילד מרגיש "כישלון".
בשיטת רבדים נלמד איך לגשת לקושי ממקום אחר לגמרי –
ולסיים את המלחמות בבית.
התרחיש הזה מוכר כמעט בכל בית שיש בו ילד ששונא ללמוד: הילד חוזר מבית הספר, מניח את התיק בפינה, וכשהמילה "שיעורי בית" נזרקת לחלל האוויר – מתחיל ויכוח. יש כעס, יש תסכול, ולפעמים יש פשוט שתיקה והתבצרות בחדר.
כהורים, זה קשה. אתם יודעים שיש לכם ילד חכם, אינטליגנט, סקרן בתחומים אחרים – אבל מול הדף והעיפרון הוא נכבה. המחשבה הראשונה שעולה לנו היא: "הוא פשוט מתעצל", או "הוא לא מתאמץ מספיק".
אבל המציאות היא אחרת. אחרי שנים של עבודה כמורה להוראה מתקנת, אני רואה שוב ושוב: ילד לא מוותר כי הוא עצלן. הוא מוותר כי הוא לא יודע איך להתמודד עם הדבר שמאיים אליו – ולהגיד על למידה "הדבר שמאיים עליו" איננה הגזמה. זוהי החוויה שלו.
למה הילד באמת נמנע מלפתוח את המחברת?
עבור ילד עם לקויות למידה, הלמידה היא כמו שדה קרב, והחומר הלימודי הוא האויב. אני יודע את זה לא רק מהמחקר האקדמי ומהניסיון שלי (מ-1996), אלא גם מהחוויה האישית שלי. אני לקוי למידה NVLD, לקות שמתבטאת בקשיים חריפים בדברים שאנשים אחרים רואים כמובנים מאליהם. יש פער עצום בין האינטיליגנציה הגבוהה שלי לבין התפקוד המגושם שלי בכמה דברים שעבור אנשים אחרים הם פשוטים וברורים. גם הילד לקוי הלמידה שמתקשה בקריאה, במתמטיקה או בכישורי הלמידה בכלל, חש בפער הזה. אין לי מילים לתאר לכם עד כמה זה מתסכל. נראה שאין מוצָא. ומה "הפתרון"? שוב – אני מכיר את זה לא רק מהמחקר ומהניסיון עם תלמדים, אלא גם מעצמי בילדותי: לשכנע את עצמך שאינך מסוגל, שאתה עצלן, שאתה שונא ללמוד… האמינו לי, קל מאוד לשכנע את עצמך בזה. הילד מתחיל להאמין שהוא שונא ללמוד, שהוא עצלן ולא מסוגל, והוא מתחיל להראות קשיים גם בדברים שלכאורה אינם קשורים כלל ללקות שלו.
זה מה שאנו מכנים "חוסר מוטיבציה בלימודים". זהו למעשה מנגנון הגנה, או, כפי ששיטת רבדים, השיטה שפיתחתי, מתייחסת לזה: דרך אי-התמודדות. במודע או שלא במודע, הילד מתקשה לקבל את עצמו בתור "הילד שמנסה ולא מצליח" – הוא מעדיף להיתפס, בעיני עצמו ובעיני הסביבה, כ-"הילד שלא רוצה", "הילד העצלן" ועוד תיוגים. לא רק בלמידה – ילדים לקויי למידה רבים מתקשים בהבנת מצבים חברתיים, והדרך להימנע ממבוכה איומה (שוב, גם מהחוויה האישית שלי) היא להתנהג כאילו לא אכפתלך מכלום, להתנהג מראש בחוסר התחשבות, או להפך – לוותר על מה שמגיע לך, "לשחק אותה טמבל". תיוג כזה הוא אמנם מאוד לא נעים, מחליש, וגורם לילד לתחושת מועקה כמעט תמידית, אבל "היתרון": זה חוסך ממנו את הצורך לנסות להבין את המצבים החברתיים, שבשבילו הם מסובכים ובלתי מובנים. זוכרים מה שאמרנו הלימודים כאויב? עבור רבים מהילדים לקויי הלמידה – גם הצורך להסתדר בחברה, זה סוג של אויב ערמומי. בשיטת רבדים אני יכול לתת מענה גם במישור הלימודי, גם בהבנת המצבים החברתיים וגם בפיתוח הביטחון העצמי וכישורי ההתמודדות.
למה הוראה מתקנת ומשחקים לא עזרו עד היום?
הורים רבים מגיעים אלי ואומרים: "כבר ניסינו הכול. פנינו למורים פרטיים מצוינים, הילד למד בהוראה מתקנת, ועדיין הוא באותו מקום."
חשוב לומר: המורים הקודמים כנראה היו מקצועיים וטובים. רבים מהם משתמשים בעזרי למידה מקובלים, במשחקים ובגישות חיוביות. הסיבה שהילד שלכם לא התקדם היא לא כי המורה לא היה טוב, ואפילו לא כי הילד "קשה מדי".
עבור הילדים שמגיעים אליי, הבעיה היא עמוקה יותר. שימוש במשחקים או בדרכי הוראה סטנדרטיות לא תמיד מספיק, מכיוון שיש לילד קושי ספציפי וייחודי שלא קיבל מענה. זה יכול להיות קושי בתפיסת זמן, בעיה בהתמצאות במרחב, או מנגנון רגשי שחוסם את הלמידה. יש גם מוקדי קושי שאינם ידועים למי שאינו בקיא בתחום – למשל, קשיי קריאה יכולים לנבוע מחוסר ידע אמפליציסטי תחבירי או חוסר ידע אמפליציסטי מורפולוגי. אם זהו המצב אצל בנכם או בתכם, ואנו נעבוד יחד – אני אסביר לכם את המושגים האלה באופן הברור ביותר, כך שתדעו במדויק מהם מוקדי הקושי של ילדכם ומהי תוכנית העבודה שלי איתו (או איתה). בכל אופן, כל עוד לא מטפלים במוקדי הקושי, גם תרגול חוזר באמצעות משחקים לא יביא להתקדמות, גם אם המשחקים כשלעצמם מצוינים.
מומחיות ייחודית שלי היא האבחנה הזו: אני מתמקד באיתור המקור המדויק לקושי של הילד. לאחר שאני מזהה את הבעיה הייחודית, אני בונה תהליך עבודה להתמודדות עם הקושי הזה (או הקשיים האלה). אני לא רק "מלמד את החומר", אלא – דרך החומר השוטף בבית הספר, או דרך חומרים ומשחקים ייחודיים שאני מביא לשיעור, אני בונה עם הילד את היכולת להתמודד עם הקשיים האלה. כך הילד יכול להתקדם גם ברכיבים הבסיסיים של הקריאה, החשבון, הבנת הנקרא, כישורי הלמידה והכישורים החברתיים, וגם להתקדם בחומר הלימודי השוטף בכיתה. בין אם מדובר בחומר של בית הספר היסודי ובין אם בחומר לימודי של חטיבת הביניים, בית הספר התיכון ואף למידה לבחינות הבגרות.
חשוב להדגיש: אומנם ההתקדמות מתרחשת כבר מתחילת התהליך, כבר מהשיעור הראשון, אבל לא מדובר בפתרון קסם. ההצלחה איננה מיידית. זהו תהליך שנבנה צעד אחר צעד, ובמהלכו הילד מצליח להביא לידי ביטוי את הידע, התבונה והאיכויות שקיימים בו.
שיטת רבדים:
בונים ביטחון עצמי מבוסס במהלך הלמידה
שמי ליאור דגן. אני מומחה בכיר ללקויי למידה, מומחה בכיר ללקויי קריאה, מורה מומחה לעברית (לשון) בעל תואר שני (M.A) עם עבודת מחקר (תזה), בשטח מ-1996; אבל הניסיון החשוב ביותר שלי מגיע מהחיים עצמם. גם אני גדלתי עם לקויות למידה מורכבות, בעיקר בתפיסת המרחב והזמן. כך שאני מכיר היטב את העולם של לקויי הלמידה, לא רק מהמחקר ומהניסיון אלא גם מהחוויה האישית שלי. אני מכיר את המחשבות, את התחושות, את המצוקות, את הפחד מהתמודדות עם "האויב", את התחושה שאי אפשר בשום אופן להתמודד…
אבל אפשר להתמודד. ילדים לקויי למידה יכולים להתקדם, יכולים להצליח, יכולים לפרוח. במהלך השנים, מ-1996, בניתי את שיטת רבדים, שבה בניית הביטחון היא לא 'תוצר לוואי' של הלמידה, אלא התשתית ההכרחית ללמידה. לימוד מתמטיקה, אנגלית, קריאה, הבנת הנקרא, עברית – כל תחום, נעשה באופן שמתמזגת בו בנייה שיטתית של הביטחון העצמי ושל כישורי ההתמודדות.
בשיעורים שלי (שמתקיימים בזום, בסביבה הנוחה של הילד), אנחנו עובדים בשיטה הוליסטית:
- מפרקים את הקושי: אנחנו ניגשים לחומר בצורה מדורגת, שמאפשרת לילד לחוות הצלחה.
- מתחברים לעולם שלו: אני מתאים את שפת הלימוד לתחומי העניין של הילד.
- מרחיבים אופקים: לא רק תחומי העניין של הילד באים לידי ביטוי בשיעורים – אלא גם תכנים שהוא לא הכיר ואף לא שמע עליהם. זה נעשה באופן מרתק, והחשיבות של הדבר לפיתוח המחשבה ויכולת הלמידה, ליכולת "לצאת מהקופסה" וגם לביטחון העצמי – היא עצומה.
- תהליך עומק: המטרה היא לא רק לשפר ציון במבחן הקרוב, אלא ליצור שינוי בגישה של הילד ללמידה ולעצמו.
כשהורים פונים אליי בחיפוש אחר הוראה מתקנת, הם פעמים רבות מחפשים רק שיפור לימודי, רק "שהציונים יעלו", "שיידע לקרוא" וכיו"ב. התקדמות בלמידה, התקדמות בציונים, התקדמות בקריאה, ביכולת המתמטית – כל זה בפירוש יכול להתקיים, ואף יותר מזה: במהלך השיעורים הביטחון של ילד נבנה, הילד מקבל בסיס חזק להאמין ביכולת שלו להצליח. חשוב: זה לא סתם "תאמין בעצמך" או "כל אחד יכול להצליח" ריקני. הבסיס של הילד להאמין בעצמו חייב להיות דבר שנבנה בתהליך שיטתי ומובנה.
רוצים לבדוק אם הגישה הזו מתאימה לילד שלכם?
אם אתם מרגישים שהילד שלכם זקוק ליותר מאשר תרגול סטנדרטי של החומר, אלא למישהו שיבין את הקושי הייחודי שלו ויעניק לו כלים מותאמים אישית – אני מזמין אתכם לשיחה. בואו נבדוק יחד איך אפשר לעזור לו לממש את היכולות שלו.
המלצות וסרטונים
המלצות של מורים/ות, יועצים/ות, מנהלים, אנשי חינוך וטיפול
המלצות של תלמידים, המלצות של הורים
המלצות בסרטונים +קטעים מהמלצות לפי איכויות (אמינות, תוצאות, הנאה בשיעור, דרך העברה מיוחדת וכו')
הודעות שכתבו לי הורים, מורים ותלמידים
