לקויי למידה

מהי לקות למידה?

לקות למידה היא קושי מתמשך ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי. בואו נפרק את ההגדרה הזאת, ונבין מה היא אומרת ומה היא לא אומרת:

• לקויי למידה מתקשים ברכישת חלק מהמיומנויות הבאות: קריאה, כתיבה, הבעה בכתב, הבעה בעל פה, חשבון ומיומנויות מתמטיות, חשיבה כמותית, התארגנות, תפיסת מרחב והבנת מצבים חברתיים. 
• לקות למידה אינה נובעת מפיגור שכלי או סביבתי, לא מבעיות פיזיות ואף לא מבעיות רגשיות.
• לקות למידה אינה נובעת מהיעדר הזדמנויות ללמידה ואף לא מהוראה גרועה. 

המשמעות של שני הסעיפים האחרונים חשובה ביותר עבורי כְּמורה:

אם ילד לא מצליח לקרוא או לא מצליח בחשבון מכיוון שיש לו בעיה במיקוד הראייה, מכיוון שהוא נאלץ להיעדר הרבה מבית הספר (קורונה, מלחמה…), בגלל בעיות רגשיות או משום שהמורים שלו היו גרועים או לא רגישים – זה לא אומר שהוא לקוי למידה. אם הילד הזה אעבוד באופן שונה מכפי שאני עובד עם ילד לקוי למידה. 

ייתכן, כמובן, שבנוסף לבעיית מיקוד ראייה, לבעיות רגשיות או למורים גרועים – יש לילד גם לקות למידה. במקרים האלה – זוהי האחריות שלי לפענח ולגלות מהי ההשפעה של כל גורם, ולפי זה לבנות את תוכנית העבודה לתלמיד. 

עוד לגבי קשיים רגשיים:

ללקות למידה  קיימת, עלולים להתלוות ולהתווסף קשיים רגשיים – על כך ארחיב מיד. חשוב מאוד לתת מענה לצרכים ולקשיים של הילד לקוי הלמידה, ולמנוע את זה. גם אם הקשיים הרגשיים כבר התפתחו – אפשר לטפל בזה, אפשר להתמודד עם זה. לעולם לא מאוחר!

קשיים רגשיים וחברתיים של לקויי למידה

לקויי למידה עלולים להגיע למצב שהם סובלים מאוד מקשיים חברתיים ורגשיים. אציג כעת שלושה מהקשיים העיקריים, ואֶתֵּן את הסיפור של כל קושי, למעשה את הסיפור שלי – גם אני-עצמי לקוי למידה. אם תמצאו בדוגמאות את הילדים שלכם, או את עצמכם – דעו שעם כל אחד מהקשיים האלה אפשר להתמודד! הערה: אני מתמקד כאן בילדים, אבל הכול נכון גם לגבי בני נוער ומבוגרים. ושוב אגיד, באחריות מלאה: בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים – עם כל הקשיים האלה אפשר להתמודד בהצלחה!

• סכסוכים, אי הבנות ומצבים לא נעימים עם ילדים אחרים: זכור לי שהתקשיתי מאוד להבין חוקים של משחקים שנראו לי מורכבים, התקשיתי להבין סיטואציות מחיי היום-יום, והיו לי ריבים עם ילדים אחרים על זה. היו פעמים שילדים נמנעו מלשתף אותי במשחק, והיו פעמים שאני נמנעתי מלשחק וליצור תקשורת עם ילדים אחרים.
• ירידה בתפקוד בתחומים שאינם קשורים ישירות ללקות: מכיוון שנמנעתי מלתקשר עם ילדים אחרים, לא התקדמתי בפיתוח יכולות כמו התבטאות בעל פה, עמידה על שלי, הידיעה מתי מתאים להתחשב ולהתפשר ומתי להתעקש… 
• תחושות זרות, חריגוּת, תחושה שאני שונה משאר העולם, שאף אחד לא מבין אותי ואני לא מצליח להבין את האחרים וגם לא את עצמי: תחושות כאלה ליוו אותי כל הילדות, ולמרות שהיום כבר התגברתי על כל הקשיים ורמת ההבעה שלי היא מעולה – אין לי מילים לתאר לכם עד כמה זה קשה!
• הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך: אני זוכר שהתחושה שלי הייתה שכולם מבינים הכול מיד, היה נדמה לי שלכולם הכול מצליח חלק ומיד, לכולם חוץ ממני… ההערכה העצמית שלי הלכה וירדה. וככל שההערכה העצמית ירדה – כך עשיתי יותר ויותר לעשות דברים פוגעניים, מציקים, מביכים. בהתחלה מחוסר הבנה, בהמשך – כי חשבתי (בטעות!) שזה מי שאני, זה מה שמתאים לי… אם הבן או הבת שלכם במצב הזה, פוגעניים כלפי אחרים או כלפי עצמם – אל תתייאשו! אפשר להפחית את ההתנהגות הפוגענית בהדרגה עד לאפס! אני הצלחתי בזה עם עצמי, וכיום אני עושה זאת בהצלחה רבה עם הרבה מאוד ילדים ובני נוער.

מתוך הקורס הממוקד בבניית ביטחון עצמי ללקויי למידה – מי שרוצה פרטים על הקורס, מוזמן לפנות אליי.