"קיבלתי 91! מאוד עזרת לי להשלים את הפער"
אמנם הייתי בעבר פעיל בענייני איכות הסביבה, וזה נושא שהוא קרוב לליבי, ובכל זאת – אי אפשר לומר שאני יכול ללמד אקולוגיה, בטח שלא ברמה של שנה ג' בתואר ראשון. אז איך זה שגדי (שם בדוי) מודה לי על כך שקיבל ציון 91 באקולוגיה? ואיך עזרתי לו להשלים את הפער שהיה לו בתחום? הרי אני-עצמי לא מבין בתחום הזה – לא ברמה אקדמית.
אז ככה: מה שלימדתי את גדי, זה איך לומדים. איך קוראים נכון מאמר אקדמי. איך יודעים להבחין בין הנושאים השונים, בין הרלוונטי יותר לרלוונטי פחות. איך מתנהלים כשצריך להגיש עבודה – איך מארגנים את החומר, איך מחלקים את החומר לפרקים, איך מנסחים את הדברים, איך מתארגנים עם הזמן… זהו עולם ומלואו, וסטודנטים רבים אינם יודעים לעשות זאת. סטודנטים רבים מגיעים לציונים נמוכים, למרות שהיכולות שלהם גבוהות. סטודנטים רבים מפיקים ידע מועט מהלימודים – כי הם לא מצליחים לארגן אותו נכון.
אבל אם כך, אפשר להקשות עליי – איך כולם מסתדרים? ואיך גדי הסתדר עד שנה ג'? ובכן… קודם כל, לא כולם מסתדרים. ולגבי גדי, וכל אלה שמסתדרים: ה"מסתדרים" הזה פירושו להיות בלחץ מתמיד, להשקיע המון המון זמן-סרק ולקבל ציונים נמוכים, להרגיש שאתה לומד הרבה יותר קשה מכולם ומפיק הרבה פחות, להיות בתחושה תמידית של תסכול והאשמה עצמית… אלה חיים איומים.
גדי הצליח, בעזרתי ובהנחייתי, להתמודד עם כל מה שגורם לו להיות מ"המסתדרים". הוא כבר לא "מסתדר" אלא מצליח. הוא המשיך באקדמיה. הלימודים עבורו הפכו ממקור של לחץ אין סופי ואומללות, לדבר שמביא שמחה, הצלחה וגאווה.
אם אתם אוהבים להשקיע, מתעניינים במה שאתם לומדים, לא מחפשים את הדרך הקלה, ורוצים לראות ברכה והצלחה בעמלכם – גם לכם מגיע. דברו אתי.
רוצים ללמוד באווירה אחרת?
השאירו פרטים ונחזור בהקדם:
