קושי במתמטיקה ומצבים חברתיים: פריצת דרך כפולה בשיעור אחד

אלון (שם בדוי) הגיע בשיעור הזה לפריצת-דרך בשני תחומים שלכאורה אין קשר ביניהם: הבנה חברתית וגיאומטריה. ובאמת – איך אפשר לשזור שני תחומי-חיים כל כך שונים בשיעור אחד של הוראה מתקנת? אז ככה: השזירה נעשית לא בין התחומים עצמם, אלא בין היבטים מסוימים של ההבנה הבסיסית הנדרשת בכל אחד מהם.

הקושי לזהות הבדלים דקים בגיאומטריה

אלון התקשה מאוד להבין איך זה שגם מלבן הוא מקבילית, וגם מקבילית היא מקבילית. לאלון היה קשה, מאוד קשה, להבין מלכתחילה מהי מקבילית ומהי הקבלה בין ישרים. לכן, בוודאי שיהיה לו קשה להבין מהו הדבר הזה שאיננו מקבילית רגילה, אבל בעצם הוא כן.

וכל מי שרוצה לומר: "אבל זה מובן מאליו – מלבן זה סוג של מקבילית!", מוזמן ליצור איתי קשר. אבהיר לו, כפי שהבהרתי להוריו המודאגים של אלון, מדוע ילד שמבין היטב כמה וכמה דברים אחרים, חלקם מסובכים, נדרש להשקיע מאמצים קוגניטיביים אדירים כדי להבין הגדרות כאלו, שאינן באות לו בקלות כלל.

ההקבלה בין הגיאומטריה לתפיסת החברות

כפי שאלון התקשה להבין כיצד מלבן יכול להיות סוג של מקבילית אבל בכל זאת לא "סתם מקבילית", כך הוא התקשה להבין איך מישהו יכול להיות חבר, אבל לא "חבר טוב". הוא לא הבין מדוע יש דברים שמתאים לעשות עם חבר-בנפש, ולא מתאים לעשות עם חבר "רגיל".

משהו בסיסי בהבנה של עניינים כאלה – עצם ההכרה בכך שיש הבדלים, ושצריך להתחשב בהם – היה קשה עד מאוד לאלון. זהו אתגר מוכר מאוד אצל תלמידים עם לקויות למידה.

 היכרות אישית ועמוקה עם NVLD

אני מבין את הקושי שלו היטב. אלון ואני חולקים את אותו סוג של לקות – NVLD, לקות למידה בלתי מילולית. אצלי הלקות מתבטאת בעיקר בחוסר תחושת זמן ומרחב. עם זאת, גם קשיים מהסוג של אלון אינם זרים לי כלל. בחלק מהמצבים החברתיים המתסכלים שאלון התנסה בהם – התנסיתי גם אני.

אני לימדתי את עצמי להתמודד עם הלקות, ובהצלחה רבה. והיום – אני מלמד אחרים להתמודד ואף להתיידד עם הלקות הזאת. אלון הוא אחד הילדים שהייתה לי הזכות לעבוד איתם ולקדם אותם, גם במישור הלימודי בעקבות קושי במתמטיקה, וגם במישור החברתי-רגשי.

באותה הדרך, אשמח לעבוד גם עם ילדך, ולסייע לו לגלות ולבטא את האיכויות הטמונות בו.