מעוניינים באוירת לימודים שונה ורגועה?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

    גלעד: חסַר מוטיבציה? לא. אז מדוע זה נראה כך?!

    גלעד (שם בדוי) נראה כחסר מוטיבציה לחלוטין. נראה שאין לו שום בעיה עם זה שהוא לא מבין. אולי הוא פשוט ילד רגוע בלי שאיפות לימודיות, וצריך להניח לו לנפשו? אולי פשוט לתת לו להתמקד בתחומים שהוא חזק בהם – ריצה למשל, ולוותר בעניין הלימודים?

    יש לי דעה לגבי הגישה הזאת – מתי היא מתאימה ומהם גבולותיה – אך דעתי זו איננה רלוונטית במקרה של גלעד. האבחנה המדויקת שערכתי לגלעד הביאה לקביעה חד משמעית: גלעד רוצה ללמוד, רוצה ומסוגל. ובאמת – בעבודתנו המשותפת גלעד התקדם בכל התחומים שהתקשה בהם. איך זה מסתדר עם מה שכתבתי בהתחלה? בבקשה, אתם מוזמנים לקרוא את עיבוד דו"ח האמב"ר. ואם יש שאלות – אתם מוזמנים לשאול!

    גלעד: דו"ח אמבּ"ר (אבחנה מדויקת בשיטת רבדים)

    כולל תיאור ליבּ"ר (למידה ייחודית בשיטת רבדים)  ורקע תיאורטי לגבי מוקד הקושי העיקרי והשלכותיו

    דו"ח זה מסתמך בעיקרו על שני שיעורים פרטניים שהתקיימו עם גלעד. פרק הזמן שחלף בין השיעור הראשון לשני: שבוע אחד. עוד מסתמכים דבריי על שיחות עם הוריו של גלעד. הקלטות השיעורים והשיחות, כמו גם דברים שגלעד ואני כתבנו במהלך השיעור – שמורים כולם בתיקיית drive, שהגישה אליה ניתנת להורים בלבד. 

    תרגילים פשוטים, תרגילים מסובכים – זה אותו הדבר?

    בשני השיעורים גלעד הפגין הנאה מהלמידה, וזאת גם כאשר התרגילים היו קשים. יש לציין, כי הנאתו לא פחתה אף כאשר ניסחתי את התרגילים באופן מסובך ובמבנים לשוניים מורכבים. אבהיר: לא רק "מה שצריך לעשות" מסובך, אלא גם ההנחיות עצמן כתובות או נאמרות כך שיש צורך בהפעלת מחשבה על מנת להבינן. גלעד התייחס לכך באותו אופן שהתייחס לתרגיל שניסוחו פשוט וברור. יש לציין שבתרגילים היה מֵמד משחקים והם כללו הומור – אך אי אפשר להגדירם כמשחק של ממש.

    לעובדת חוסר ההבדל בין ההתייחסות לתרגיל שניסוחו פשוט לבין ההתייחסות לתרגיל שניסוחו מסובך, יש משמעות מעבר להיותה מעידה על קיומה מוטיבציה של גלעד. המשמעות הנוספת, שחיזוקים לה נצפו שוב ושוב בשלבים שונים בשני השיעורים: העובדה שגלעד לא הבין את התרגילים שניסוחם מסובך, אינה נתפסת בעיניו כקשורה למידת מסובכוּת הניסוח. מבחינתו, המצב "אני לא מבין מה צריך לעשות" – זהו המצב הרגיל והצפוי, גם כשהתרגיל "פשוט", ולמעשה, גם כשאין מדובר בתרגיל – גלעד רגיל שדברים אינם מובנים לו. אציג דוגמה אחת לכך: באחד המשפטים שכתבתי היה הצירוף "משחק מחשב". גלעד פענח את המילה "משחק" כך: me-sa-khek ("kh"="ח"). שאלתי: "מה זה מְשַׂחֵק מחשב?" גלעד: "אין לי מושג." הוא לא ידע מהי משמעות המילים שקרא, ולמעשה – כל המשפט כולו הפך חסר משמעות עקב השגיאה בפענוח המילה "משחק"; כך שלמעשה, גלעד לא ידע מהי משמעותו של כל המשפט. הוא יכול היה להיעזר בהקשר שיחתנו, שבה הזכרנו את הביטוי "מִשחק מחשב" מספר פעמים, אך לא עשה זאת. בהסתמך על חלקים אחרים בשיעור הראשון והשני, ניתן לקבוע במידה גבוהה ביותר של ודאות, שכאשר גלעד ניצב בפני חוסר הבנה או חוסר קשר בין הדברים, הוא מקבל זאת כעניין שבשגרה.

    נראה בסדר, מרגיש רע

    עם זאת, אין להסיק מכך שהוא אינו מוטרד מהמצב הזה. חוסר ההבנה מטריד אותו מאוד, במיוחד כאשר מדובר בנורמות חברתיות שאופן פעולתן זר לו. בשיעור הראשון דיבר בעקיפין על כך שלא תמיד הוא יודע האם החבר שלו נוהג כלפיו כשורה או שלא כשורה, ובשיעור השני אמר דבר מה הקשור בכך – הפעם בגלוי. אור סיפר על משחק-כדור שיש בו אלימות וגרימת כאב, משחק שככל הנראה הפך לסוג של "טרנד" בקרב קבוצה מסוימת של ילדים בכיתתו. מהאופן שסיפר על כך ניתן היה להבין, שהוא רואה זאת כדבר לא נעים ושלילי – אך הוא לא יודע האם מדובר בדבר שחורג מהנורמות החברתיות המקובלות. האזנות חוזרות ונשנות לקטע זה מחזקות את הקביעות הבאות:

    1. גלעד לא ידע האם זה "בסדר" שמשחק מסוג זה אינו נעים לו.
    2. גלעד לא ידע האם זה "בסדר" לסרב להשתתף במשחק מסוג זה. 

    גלעד אינו מזהה את גבולות הנורמות החברתיות, כך שאינו יודע האם התנהגות זו או אחרת חורגת מהן, ואף אינו יודע מהו מרחב התמרון בתוכן, כלומר: לא רק הידיעה באיזו מידה דבר מה הוא מקובל אינה זמינה עבורו, אלא גם הידיעה האם יש לו לגיטימציה להפעיל שיקול דעת בנוגע לדברים המקובלים. סביר להניח שגלעד ניסה לנהוג בעבר לפי האופן שהוא הבין איך הדברים אמורים להתנהל, ושבניסיונותיו אלה התגלה לו שהאחרים מבינים את הדברים באופן אחר, והדבר ככל הנראה גרם למצב שהיה מביך או לא נעים עבורו. הצטברות של כמה חוויות כאלה, גורמת למצב כגון זה שתיארתי לעיל. 

    חוזרים לקריאה – מהי הבעיה האמיתית?

    אבקש להבהיר: זיהוי המילה "משחק" כ-"playing" ולא כ-"game" איננה מוגדרת כבעיית קריאה, שכּן הכתב עברי הבלתי מנוקד אינו מספק מידע המאפשר להבחין בין שתי האפשרויות. אי זיהוי הצורה הנכונה בהקשר המשפט – זוהי בעיה המעידה על היעדר ידע אמפליציסטי תחבירי (מושג זה יובהר בהמשך); אך המונח "אי זיהוי הצורה הנכונה בהקשר המשפט" איננו מתאר נכונה את תפקודו של גלעד בקריאה, מכיוון שיכולתו לזהות את הצורה הנכונה לפי הקשר המשפט היא תקינה – דבר זה הוכח בחמש פעמים שונות במהלך שני השיעורים. הבעיה היא, שגלעד אינו מפעיל את יכולתו זו, ואינו מזהה מתי הוא צריך להפעילה. 

    אפרט כעת לגבי המושג "ידע אמפליציסטי" בהקשר לשלושת רכיבי הקריאה העיקריים, ואַראה שמוקד הקושי העיקרי של גלעד הוא בְּאי-הפעלת הידע האמפליציסטי התחבירי-מורפולוגי. 

    ידע אמפליציסטי: ידע שאינו נלמד באופן יזום ושיטתי אלא נרכש באופן הנראה כטבעי. זהו האופן שבו נרכשים הן הבנת שפת האם והן הדיבור בה בתקופת הילדות הרכה. יש אנשים שמסיבות אלה ואחרות לא הצליחו לרכוש בילדותם את הידע האמפליציסטי מבחינת רכיביה התחביריים והמורפולוגיים של השפה. הדבר עלול להשפיע לרעה הן על כישורי השיח שלהם והן על תפקודיהם הלימודיים.

    הרכיבים התחביריים והמורפולוגיים של הידע האמפליציסטי: הרכיב התחבירי משמעו היכולת לקשר בין מיקום המילה במשפט לסוגה ולמשמעויותיה האפשריות, והרכיב המורפולוגי משמעו היכולת לקשר בין רכיבי המילה למיקומה במשפט, לסוגה ולמשמעויותיה האפשריות. [הסבר נרחב לגבי זה יוצג באתר בקרוב.]  

    יש חשיבות משנית בלבד לשאלה באיזו שפה נבנה הידע האמפליציסטי, מכיוון שמדובר בידע לגבי דברים המשותפים לכל השפות. לגבי גלעד: הידע האמפליציסטי הלשוני שלו נבנה בשלב מאוחר [הסיבות לכך – חסויות], לכן אין זה ידע שלם, והוא מתקשה מאוד בהפעלתו. לכך יש השלכות, כפי שהראיתי עד כה, במישור הלימודי, החברתי והרגשי. 

    אז מה עושים? איך יהיה לגלעד טוב גם בשיעורים וגם בהפסקות?

    תהליך הלִיבֶּ"ר (למידה ייחודית בשיטת רבדים) עבור גלעד החלק כבר בשיעור הראשון, והוא כולל את הרכיבים הבאים:

    1. בנייה יזומה של הידע האמפליציסטי התחבירי והמורפולוגי והפעלתם; הדבר נעשה באמצעות תרגילים משחקיים המעוגנים בהקשר של סיפור, כמו גם במידע על הסיפור. 
    2. אבחנה בין סוגי טקסטים ולפיהם אבחנה בין סוגי כוונות, ודרך זה הבנת נקודות מבט שונות ודרכי התבטאות שונות; דרך אחת לעשות זאת – באמצעות סיפור ומידע (כתוב או בע"פ) על הסיפור. דרך נוספת: תיאור אותן ההתרחשויות כְּחידה, כסיפור, כקטע מידע – הדבר ייעשה בחלקו ע"י גלעד עצמו בסיועי. 
    3. בהסתמך על סעיפים 1 ו-2: התקדמות בקריאה, בכתיב ובהתבטאות בכתב ובע"פ. 
    4. עיסוק במצבים חברתיים; בשלב הראשוני באופן עקיף דרך ההתרחשויות שבסיפורים ודרך סוגי המשחקים, ובשלב המתקדם – באופן ישיר. 

    בשיעור הראשון והשני תכני השיעורים כללו, בנוסף לדברים שסיפר גלעד, סיפורים וחידות בכתב ובע"פ. החל מהשיעור השלישי ישולבו בשיעורים גם קטעי סרטים מהקולנוע והראינוע הקומי הקלאסי, ויהוו אחד הבסיסים ללמידת ארבעת הרכיבים שלעיל. 

    אציין, שאני נהנה עד מאוד לעבוד עם גלעד. בברכה, ליאור.

    רוצים ללמוד באווירה אחרת?

    השאירו פרטים ונחזור בהקדם:


      הממליצים שלנו

      איריס סמליאן - אמא של אורן ובן

      ליאור דגן מורה מיוחד. מצליח לגרום גם לתלמיד שמאמין שהוא שונא ללמוד, לגלות בתוכו את הסקרנות ואת הרצון להבין. אני מאושרת שבחרתי בו כמורה לילדיי.

      רונית ל.

      ליאור בנה תכנית לימודים לבני ובהדרכתו ובתמיכתו, שכללה זמן מעבר לשיעורים, בני ניגש ליחידה הראשונה במתמטיקה ולאחריה ליחידה השנייה, וכן לשתי יחידות בלשון, והצליח בבחינות. ללא ליאור, בני היה ממשיך להאמין שמתמטיקה הינה מעבר ליכולותיו – ליאור עזר לו להאמין בעצמו וביכולותיו.

      איתי בראונשטיין - סטודנט באוניברסיטת ת"א

      ליאור עזר לי מאוד בשיעורים הפרטיים במהלך הסמסטר, שהתבצעו בעזרת תוכנת הסקייפ, ללמוד את החומר מרמה של חוסר הבנה כמעט מוחלט לרמה שאפשרה לי לעבור את המבחן במועד א'.

      אסנת טרנוס - מאמנת אישית, אמא של גיל

      מחוויה אישית מביקור אצל ליאור עם הבת שלי, אני יכולה להעיד על שיעור מצחיק ומעורר סקרנות. זו הייתה חוויה אחרת שונה מעוררת ובהחלט מלאת הומור וכיף גדול! ואנחנו למודי ניסיון עם דרכים אחרות. אני יכולה רק לומר בצער: חבל שלא פגשנו אותך הרבה לפני - הרבה תסכול היה נחסך מאיתנו.

      לימור פרידמן - ספרנית ומורה לפסנתר ומוסיקה בבית ספר תיכון

      הדילמות מוצגות ע'י ליאור בכישרון רב, בסיפורים שניתן להזדהות ולהתמגנט בקלות עם גיבוריהם. בכל הרצאה הצופה מצטייד בתובנות שעשויות לחולל שינוי משמעותי בהמשך דרכו בחיים. ניכר כי נעשתה הכנה רבה וחשיבה עמוקה בדרך ההגשה וכן רצון אדיר לסייע ולהוביל את הצופה למסע אל מחוזות חשובים בעבורו. אני מודה מעומק הלב לליאור על הרצאותיו המעולות ומצפה לעוד רבות.

      אורנה אנגל - מורה לאומנות ומחנכת

      ליאור מביא מסר חשוב, אולי החשוב ביותר שניתן להביא: "הייה אתה, בדיוק כמו שאתה." החיבור של ליאור לדמויות שהוא מספר עליהן מתגלה במהלך ההרצאה, והוא נוגע ללב ומשעשע כאחד.

      לירי שדמי - יועצת חינוכית ומלווה ילדים עם צרכים מיוחדים

      אני מלאת התפעלות מהדרך שלך לעבוד עם הנערה הזאת גם במתמטיקה וגם בפן ההתנהגותי והמוסרי. תבורך.

      אביגיל אורן - מורה למתמטיקה בחינוך הרגיל והמיוחד

      ליאור הוא נכס. כשליאור לוקח מקרה לידיו הוא נותן את הנשמה ואינו חוסך שמץ של מאמץ. הוא מתייחס לכל מקרה כאילו הוא במרכז עולמו.
      חברת פרסום דיגיטלי חברת פרסום דיגיטלי