מעוניינים באוירת לימודים שונה ורגועה?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

למידה וביטחון עצמי

הלמידה והביטחון העצמי קשורים קשר חזק זה בזה. ככל שהילד, או המבוגר, מבסס ומעשיר את הידע שלו – כך מתחזק גם הבסיס לביטחון העצמי שלו. וככל שהביטחון העצמי עולה, כך מתגברת הסקרנות ותחושת היכולת לדעת וללמוד עוד.

אבל… האם לכל מי שמצליח בלימודים, האם לכל מי שיש לו ידע רב, וציונים גבוהים – יש גם ביטחון עצמי יציב ומבוסס? אנו יודעים שלא. איך זה ייתכן? ובכן:

ראשית, מה שמתחזק זה לא הביטחון העצמי עצמו, אלא הבסיס לביטחון העצמי. על מנת לבנות את הביטחון העצמי על הבסיס הזה, יש במקרים רבים להשקיע עבודה בכיוונים נוספים. לעיתים, כשאני אומר להורים שתהליך העבודה כולל בניית הביטחון העצמי של הילד (ולעיתים שיקום הביטחון העצמי), ההורים משיבים: "כן, ברור, הציונים שלו יעלו, הוא יראה שהוא יכול, אז הביטחון שלו יעלה." אני מבהיר להם את השגיאה: העלייה בציונים איננה מבטיחה עלייה בביטחון העצמי. העלייה בציונים, בידע, ביכולת ובהתמודדות עם המטלות – כל אלה, בעבודה נכונה, מהווים חלק מהבסיס לבניית הביטחון העצמי של הילד, המתקיימת כתהליך המשולב עם הלמידה. אחרת – הציונים יכולים לעלות, אך הביטחון העצמי יכול להישאר ללא שינוי. והדברים נכונים גם לגבי מבוגרים.

בנוסף לכך, למידה עלולה דווקא להיות חלק מתהליך… הנמכת הביטחון העצמי, ואף הריסתו. כוונתי ללמידה לא נכונה ולהתייחסות לא נכונה. דוגמאות לכך – במאמרים שבדף זה.

גם הצלחה בלימודים, אם היא מקבלת התייחסות לא נכונה, עלולה להרוס את הביטחון העצמי. בשיעור החמישי בקורס הבסיס בשיטת רבדים מוצגת דוגמה של ילד בכיתה ה' או ו', נקרא לו אייל. הילדים מתייגעים על תרגיל מסובך במתמטיקה, והמורה פונה לאייל, החכם של הכיתה. המורה מקפידה לכנות את אייל "החכם של הכיתה". היא רואה שהוא מתנפח מגאווה, והיא שמחה: "זה מעצים אותו!" זה חשוב, היא אומרת, שהרי לא קל לו בחברה. אז במה שהוא חזק – חשוב להעצים אותו כמה שאפשר!

"אייל בטח יפתור את זה בקלות," היא אומרת. כל הילדים נושאים את עיניהם לאייל, והוא אומר בביטול: "אה, זה קל," והמורה מתפעלת: "בשביל אייל זה תרגיל קל מדי…" למורה ולילדים ברור – אייל, החכם של הכיתה, לא מתעסק בתרגילים כאלה, שהם קלים עבורו. הוא מתעסק בזמן הזה בתרגילים מסובכים באמת… שוב כולם מתפעלים מאייל, והמורה מרוצה – היא הצליחה שוב להעצים אותו! עכשיו כולם יכולים לחזור לתרגיל.

אבל האמת היא, שהתרגיל הזה לא קל עבור אייל. הוא יכול לפתור את התרגיל הזה, אבל לא בקלות. אבל מה, שכולם יראו שזה קשה לו? שאמנם הוא מצליח בסוף, אבל… לא בקלות? הוא, החכם של הכיתה? הרי אם אייל מתקשה בתרגיל, אז גם אם הוא מצליח בסוף – זה אומר שהוא לא עד כדי כך "החכם של הכיתה"… ואז – מה הוא כן?

לאייל יש ביטחון עצמי שהוא אמנם גבוה – אבל בלתי מבוסס. הביטחון העצמי שלו יכול להתערער בכל רגע. אי אפשר לדעת מתי יגיע חומר שיהיה קשה גם עבורו, ואז… אייל פוחד מהרגע הזה. כשהוא מזהה חומר שקשה לו, שהוא צריך להתאמץ על מנת להבינו, הוא מתנהג כאילו זה קל מדי עבורו, לא שווה את המאמץ שלו. מתישהו זה יתנפץ… כלומר, לא בטוח – ייתכן שאייל יוכל להמשיך כך כל חייו. אבל הפחד שמא זה יתנפץ, תמיד ילווה אותו. אייל לא מועצם. אייל מפוחד. וככל שהוא מפוחד יותר – כך הוא עלול להיות מתנשא יותר. מדוע אייל מתנשא, ישאלו המורים. אם המורים ינסו להבין את מוקדי הגורמים להתנשאות – בוודאי יגלו אותם, ויוכלו לעשות עבודת בניית ביטחון עצמי אמיתית עם אייל. אבל אם המורים יבחרו בקלישאה – "טוב, ככה זה הגאונים האלה…", אייל ימשיך להיות מתנשא, אומלל, בודד, וינסה לנחם את עצמו בקלישאות כגון "ככה זה אנחנו הגאונים…".

כפי שאנו רואים – אנשי החינוך יכולים לנהל את הלמידה, ולהתייחס להישגים ולקשיים בלמידה, באופן שיבנה את הביטחון העצמי, ובאופן שיהרוס את הביטחון העצמי. על כך המאמרים שלפניכם. אני מקווה שהדברים יהיו לעזר למורים ולהורים רבים.

ומה בתמונה שבראש הדף? מורה ששמח וגאה להיות עם התלמידים שלו, תלמידים ששמחים וגאים להצטלם במצב של למידה בכיתה. אף אחד מהם אינו מנסה להסתיר את האחר – זהו מאפיין חשוב של הביטחון העצמי המבוסס: ההצלחה שלי איננה צריכה לבוא על חשבון מישהו אחר. כאשר ילד כמו אייל, למשל, מצליח להגיע לביטחון עצמי מבוסס – הוא יכול להמשיך לשאוף להיות מעולה במתמטיקה, מתוך אהבת הדבר עצמו, ולא מתוך פחד שמא הוא לא יהיה טוב יותר מכל האחרים.

חברת פרסום דיגיטלי חברת פרסום דיגיטלי