לקות קריאה: מהי לקות קריאה?

מהי לקות קריאה?

הדברים שלהלן, למעט הפנייה האישית שבסוף דף זה, מהווים תקציר של חלק מהנאמר בנושא זה בפרק השלישי בעבודת התזה של ליאור דגן, בהנחיית פרופ' עירית מאיר ז"ל (החוג ללשון עברית והחוג להפרעות בתקשורת, אוני' חיפה) וד"ר אורן לם (החוג לליקויי למידה, אוני' חיפה).

לפני שנדבר על ליקויי קריאה, נבהיר מהי קריאה תקינה ומי נחשב קורא תקין. קריאה מוגדרת כקריאה תקינה, אם הקורא מפענח מילים כתובות באופן מהיר ומדויק, ולמעשה – באופן אוטומטי. הליך אוטומטי מתאפיין בתכונות הבאות:

• נעשה באופן לא מודע.
• אינו צורכים מאמץ מנטלי (או קשב).
• אינו ניתן לשליטה רצונית.
• מרגע שהוא מתחיל אי אפשר לקטוע אותו.
• מתבצע עד לסיומו ללא הפרעה.

על מנת להבהיר את הדברים, אבקש מכם שתתבוננו בפסקה הבאה, ולא תקראו אותה:

אם עברית היא שפת האם שלכם, ואתם קוראים תקינים (או לקויי קריאה במידה קלה) – סביר להניח שאתם לא מצליחים… כלומר, לא מצליחים שלא לקרוא, שהרי הקריאה היא עבורכם תהליך אוטומטי. אם הצלחתם – כלומר, אתם מתבוננים במילים ולא קוראים אותן – אז, במידה ועברית היא שפת האם שלכם, ייתכן שאתם לקויי קריאה.

מדוע "ייתכן"? מכיוון שישנן עוד סיבות אפשריות לכך, ולא נתעכב עליהן במסגרת זו. בכל אופן – על מנת שאיש מקצוע יוכל לקבוע האם מישהו הינו לקוי קריאה, עליו לבצע אבחון של ממש.

הקורא התקין, אם כן, צריך להשקיע קשב מועט ביותר בפענוח מילים בודדות, כך שמתאפשרת לו השקעת קשב רבה יותר בתהליכי עיבוד מורכבים, שאינם אוטומטיים – הבנת משפט, הבנת פסקה, קישור בין חלקים שונים במשפט, הסקת מסקנות… כל הרכיבים של מה שאנו מכנים "הבנת הנקרא".

ולקויי הקריאה? לקויי הקריאה מבזבזים משאבי קשב מרובים בפענוח המילים, כך שלא נותר להם קשב רב להשקיע ברכיבי הבנת הנקרא, ולעיתים גם לא בזכירת המילים הקודמות שקראו. הדבר דומה לקורא תקין, המנסה לקרוא טקסט שכתוב בכתב לא ברור, כך שהוא נאלץ להשקיע מאמץ בזיהוי כל מילה. אם אתם קוראים תקינים, אתם מוזמנים לנסות זאת – ודאי תמצאו לאחר כמה שורות שאתם מתקשים להבין את המשמעות של מה שאתם קוראים, וייתכן שאחרי זמן קצר, פשוט… יימאס לכם…

מתי אמור ילד להגיע למצב של קריאה תקינה? ובכן, לפי מחקר של ד"ר אורן לם (1989), מרבית הילדים הלומדים במסגרות חינוך רגילות רוכשים מיומנות פענוח אוטומטית בכתות א' – ד'. כ-70% מהילדים שהחלו ללמוד בכיתה א', מגיעים לאוטומטיזציה של קריאה בכיתה ג'. כ- 15% מהילדים מגיעים לכך רק בכיתה ד'. מצב זה נכון לגבי מגוון שיטות כתב אלפביתיות: עברית, ערבית, אנגלית, איטלקית, גרמנית וכו'. אפשר לקרוא על כך בהרחבה כאן.

ככל לקויות הלמידה, גם לקות קריאה אינה קשורה בשום פנים ואופן לאינטליגנציה. אין קשר בין היותך לקוי קריאה לבין היותך חכם, יצירתי, מוכשר וכו' (הדברים נכונים לגבי כל לקות למידה). ודווקא זה גורם לבעיות – שכּן, יש פער בין מה שלקוי הקריאה יודע שהוא מסוגל, לבין מה שהוא מצליח. לקרוא ולא להבין מה שאתה קורא – לא זו בלבד שזה מקשה עליך להסתדר וגורם לאי-הבנות ולמצבים של חוסר ודאות, זה גם גורם לרגשות תסכול, לעצבנות, ועלול להמאיס עליך כל דבר שקשור בלמידה.

פנייה אישית שלי לקוראים:

כל האמור לעיל עלול לגרום לרפיון-רוח ולתחושה של ייאוש בקרב מי מאיתנו שמישהו מהיקרים לו הינו לקוי קריאה. מי מכּם שמרגיש כך – אני מבקש בכל לשון של בקשה, שיִּקרא את הדברים הבאים:

אפשר להתמודד עם לקות קריאה, ואפשר להימנע מהתסכולים, העצבנות, המיאוס מהלמידה וכל הדברים השליליים העלולים להיגרם בעקבותיה.

ישנם מקרים רבים שבהם אפשר, בעזרת התערבות של איש/אשת מקצוע איכותי/ת, לשפר את איכות התפקודים הלשוניים.

ישנם מקרים שבהם אי אפשר לעשות זאת (בכלים ובשיטות המוכּרים לנו כיום), אך גם במקרים אלה אפשר, שוב – בעזרת התערבות של איש/אשת מקצוע איכותי/ת, להגיע לכך שהלקות לא תגרום לכל המצבים השליליים שפורטו בסוף המאמר.

אפשר להיות לקוי-קריאה וליהנות מקריאה, מכתיבה ומלמידה.

מאמר המתאר את תהליך העבודה בתחום זה בשיטת רבדים, יעלה לאתר בקרוב.

קורס הבסיס המקוון בשיטת רבדים הועבר בהצלחה רבה, וכעת ניתן לרכישה.

בין התכנים: ביטחון עצמי, הקשבה, התמודדות ומיומנויות ייחודיות לשיטת רבדים.

פרטים מלאים בקישור זה.