מעוניינים באוירת לימודים שונה ורגועה?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

ביטחון עצמי

להיות אדם שאינו בטוח בעצמו – זהו מצב נורא. האדם שאינו בטוח בעצמו עלול למצוא את עצמו במצבים מביכים ביותר – הוא עלול למצוא את עצמו מוותר על זכויות והנאות שמגיעות לו בצדק. הוא עלול לשמוע את עצמו מביע הסכמה, אפילו הסכמה שנשמעת נלהבת, לדברים שפוגעים בו. הוא עלול לראות את עצמו פתאום "תופס אומץ" ומביע התנגדות עזה, מוחלטת, דווקא כלפי אלה שרוצים לעזור לו…

קשה מאוד להיות חסר ביטחון עצמי, או בעל ביטחון עצמי נמוך. אני יודע זאת לא רק מהמחקר ומעבודת השטח, אלא גם מניסיון אישי. לפני שבניתי את הביטחון העצמי שלי, חוויתי את כל המתואר בפסקה העליונה, ואף יותר מכך. לא סתם כתבתי על האדם חסר הביטחון, שהוא "עלול למצוא את עצמו" ו"עלול לראות את עצמו" – באותה תקופה שהייתי חסר ביטחון, לא הייתי יוזם מצבים אלא נגרר לתוכם. המודעות שלי למה שאני עושה ולמה שמתרחש, הגיעה בשלב מאוחר יותר, כשכבר הייתי בתוך הסיטואציה, ומבחינתי הייתי פשוט חייב להמשיך בה. כל זה מתקשר לשאלות, שמורים והורים לעיתים שואלים אותי, ולמצבים שמורים מספרים לי עליהם. בבקשה – חלק קטן מהשאלות ומהמצבים הנפוצים, ולצידם התשובות וההסברים להם. יש לראות כל אחת מהתשובות כבסיס להבנה – אין להחיל אותה כפי שהיא על כל ילד באשר הוא, שהרי כל ילד הוא עולם בפני עצמו. אזהרה: התשובות קשות מאוד לקריאה, מבחינה רגשית. 

  • אבל למה הוא נותן להם… זה נראה כאילו הוא… נהנה מזה… יכול להיות שהוא נהנה שלועגים לו? תשובה: לא, הוא לא נהנה, אבל הוא מנסה לשכנע את עצמו שהוא נהנה מזה. הוא לא רואה דרך אחרת להשתלב בין הילדים, להיות בעל ערך… כשהוא שם עצמו ללעג – זה נותן לו אשליה שהוא במרכז העניינים, שהוא משמעותי, אמנם באופן מעוות.
  • שאלתי מיליון פעמים מי לא קיבל שקית הפתעות, הוא לא אמר מילה. בסוף ראיתי אותו בפינה, ניגשתי אליו, אמרתי – אתה לא קיבלת, נכון? אז למה אתה לא אומר? והוא – פתאום: לא, אני לא רוצה! אבל אני יודע שהוא מת על זה… מה קורה פה? תשובה: יש ילדים (ומבוגרים!) שהחוויה של לבקש משהו, גם משהו שמגיע להם וגם כאשר רוצים לתת להם, איננה פשוטה עבורם. אולי ייצא להם קול חלש ואף אחד לא ישמע אותם, אולי כשיבואו לקחת מישהו יקדים אותם, אולי הם לא בטוחים באופן שבו יישמעו, יתבטאו – אולי לקום מהכיסא ולהגיע עד למורה זו סיטואציה מביכה עבורם – "כולם מסתכלים עליי…". וכשהמורה בא לתת לילד מה שמגיע לו, יש בכך, או יכולה להיות בכך, נימה של תוכחה – "למה לא אמרת…". הילד כבר בתוך הסיטואציה המביכה, כבר אין מה להפסיד, הוא פורק את כל התסכול שלו – "לא, אני לא רוצה!". הילד מקבל אשליה של שליטה: זה לא שאני חסר ביטחון וחלש, זה שלא רציתי!

בדוגמאות מופיעים ילדים – אבל  יש דוגמאות רבות שבהן "מככבים" בני נוער, וגם מבוגרים. השיר הקלאסי הנפלא "מר צלופן" מבטא זאת היטב.

ומה נאמר על ילד, מבוגר, בעל ביטחון עצמי מופרז? "לו אין מה לדאוג, ביטחון עצמי יש לו, אפילו יותר מדי!". אבל זו טעות. הביטחון העצמי המופרז אינו שונה במהותו מהביטחון העצמי הנמוך. ההסבר – בסרטון, בבקשה:

גם במצב הזה יש לי ניסיון אישי, אצלי זה נבע בעיקר מלקויות הזמן והמרחב שלי.

אני יכול לומר בוודאות מוחלטת ובאחריות מלאה: יש דרך להתמודד עם המצב הנורא הזה. יש שיטה סדורה, מובנית, מבוססת מחקר וניסיון-בשטח, עם הצלחות מוכחות, לבניית ביטחון עצמי. אני בניתי את הביטחון העצמי שלי מאפס, וחקרתי במדוקדק את תהליך בניית הביטחון העצמי. מגיע גם לכם, ובוודאי שמגיע גם לילדים שלכם.

הביטו בשְׁלוש הנשים שבתמונה שבראש הדף: הן נהנות וצוחקות זו עם זו, רואים שכל אחת מהן מתייחסת לאחרות כשוות לה, ויודעת שהיא שווה להן. אף אחת מהן איננה מישהי שהאחרות נהנות על חשבונה. זוהי הנאה אמיתית, הנאה שמחה, הנאה בונה. מי שנותן שיייהנו על חשבונו, וגם מי שזקוק לקורבן על מנת ליהנות – שניהם חסרי ביטחון עצמי. מגיע לנו, מגיע לילדים שלנו, להיות בעלי ביטחון עצמי מבוסס, ולחוות הנאה ושמחת חיים אמיתית.

חברת פרסום דיגיטלי חברת פרסום דיגיטלי