מעוניינים באוירת לימודים שונה ורגועה?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

הילד החכם שהתקשה להדליק את הדוד

איך ילד יכול להגיע לחוסר תפקוד מוחלט, למרות (ובמובן מסוים – אולי אף בגלל) יכולות גבוהות?

אני רוצה לספר לכם על שיחה שהייתה לי עם אמא מיואשת. היא פנתה אליי בנוגע לשיעורים בחשבון עבור הבן שלה, נקרא לו דני, ובמהלך השיחה הרגשתי שזה לא מה שבאמת מטריד אותה. בסופו של דבר הכול פרץ ממנה:

"אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הילד הזה! כל המורים אומרים לי רק כמה הוא חכם וחכם, ובמבחנים – אפס! וגם אם שואלים אותו משהו, לפעמים הוא יודע הכי טוב, ולפעמים – כלום! בדברים הכי הכי פשוטים, הכי טיפשיים… ילד בכיתה ו' שלא מסוגל להדליק את הבוילר! זה קשה לו! היית מאמין?"

היא הייתה נסערת מאוד, וכבר סיפרה לי יותר מכפי שהתכוונה, ובכל זאת עודדתי אותה בעדינות לספר לי את כל הסיפור, והיא המשיכה: "אני אומרת לו תעשה טובה תדליק את הדוּד, והוא הולך, חוזר, הולך, חוזר, שואל כל מיני שאלות טיפשיות, עד שבסוף אני אומרת לו: 'טוב לא חשוב, אני כבר אעשה את זה אם זה כל כך קשה לך!'. או… תאר לך שכולנו יושבים לאכול ביום שישי ומשהו נשפך, אז אני מבקשת שיביא סמרטוט, והוא הולך, חוזר, שואל, סמרטוט כזה או סמרטוט כזה, וכולנו מִתְ-עַצְ-בְּ-נִים!!"

"ואיזה סמרטוט הוא היה צריך להביא?" שאלתי.

"מה איזה סמרטוט? סמרטוט זה סמרטוט!"

"לא בהכרח," אמרתי, "למשל, אם נשפכים מים צריך מטלית יבשה, ואם נשפך מיץ צריך מטלית רטובה."

"נכון…"

"אם מה שאגיד עכשיו נכון, אנא הגידי לי שזה נכון. ואם לא – אז לא. דני, אני משער, הוא טיפוס שאם הוא כבר עושה משהו – הוא עושה אותו כמו שצריך. ואם זה לא מספיק טוב מבחינתו – קשה לו עם זה."

"נכון…"

"בואי נחזור לסיפור של הדוּד – אמרת שדני שואל כל מיני שאלות. בואי ננסה לשחזר את השאלות האלה."

כאשר אמא של דני שחזרה את שאלותיו, התברר שהן לא היו טיפשיות כלל: למשל, מתי אבא חוזר מהעבודה? האם האח הגדול צריך לחזור היום מהצבא או לא? ומתי? כל אלה שאלות שמשפיעות על ההחלטה האִם להדליק את הדוד עכשיו, או כעבור זמן, או האם להדליק עכשיו ולכבות בעוד חצי שעה, או…

אבל רגע!

אני בטוח שבּדומה לאמא של דני, גם רבים מכּם רוצים לומר: "אבל זה בסך הכול דבר קטן! אז הדוד ידלוק קצת יותר מדי זמן – מה יש? אז יביא סמרטוט רטוב במקום יבש – מה כבר יכול לקרות? מה, על כל דבר הוא ככה יתפלסף ויתלבט וישגע את כל העולם??"

ובכן, מבחינתו של דני, אין "דבר קטן". הכול חשוב באותה מידה ואת הכול צריך לעשות על הצד הטוב ביותר. יש טוב, יש רע, אין "בסדר". גם במבחנים – יש אפס ויש מאה. אם לדני אין ביטחון מוחלט בכך שהוא יודע ה-כו-ל, הוא פשוט לא יעשה דבר.

תחשבו לאיזו מצוקה נכנס ילד (או מבוגר) כזה, כשהוא צריך לעשות משהו, לא משנה מה. מה גם שהוא לא יודע שאחרים חווים את הדברים אחרת – הוא בטוח שכל האחרים תמיד עושים את הדבר הנכון. כמה זה קשה "לדעת" שכולם עושים הכול באופן מושלם וזה בא להם בקלי-קלות, ורק אני היחידי בעולם שכל דבר קשה לו. ואם אני כבר מצליח משהו, ואני לא סתם מצליח, אני מצליח הכי-הכי טוב שאפשר, אז… אז גם אם זה משמח אותי, הרי שזה בטל בשישים לעומת כל הלחצים שהתלוו להצלחה הזאת.

חשוב לדעת שיש, בהחלט יש, מה לעשות.

על חלק מעבודתי עם דני ועם משפחתו אכתוב באחד המאמרים הבאים.

הערה חשובה:

המסקנה שלי לגבי דני התבררה כנכונה בסופו של דבר, אך רק לאחר שפגשתי אותו פנים אל פנים ובדקתי את הדברים באופן מעמיק, יכולתי לדעת זאת בוודאות.

שיחה אחת עם ההורים בפירוש אינה מספיקה על מנת לדעת בוודאות שהמסקנה נכונה. הרי לְמה שמספרים ההורים יכולים להיות כמה וכמה גורמים, שחלקם פשוט אינם עולים בדעתי באותו רגע. מה-גם שתמיד קיימת האפשרות, שבמפגש עם הילד אגלה שהוא רואה את הדברים אחרת לגמרי מכפי שתיארו זאת ההורים, וייתכן שכל ההשערות שבניתי תתמוטטנה כמגדל קלפים.

לעניות דעתי אין איש מקצוע בעולם, מעולה ומנוסה ככל שיהיה, שיכול לקבוע בוודאות דבר-מה לגבי מישהו, בעקבות שיחה עם מישהו אחר. במקרה זה האבחנה, הגיונית ככל שתיראה, היא עדיין בגדר השערה בלבד. יש לאמתהּ ולבססהּ, וכמובן – הדבר חשוב במיוחד לגבי אבחנה שלפיה נבנה כל תהליך העבודה עם הילד.

בנוסף: חשוב במיוחד, שאיש המקצוע לא רק יאמת ויבסס את אבחנותיו, אלא גם "יַשְׁקִיף" אותן, כלומר יציג בפני ההורים באופן שקוף ככל האפשר את התהליך שהביא אותו לאבחנות הללו.

קורס הבסיס המקוון בשיטת רבדים הועבר בהצלחה רבה, וכעת ניתן לרכישה.

בין התכנים: ביטחון עצמי, הקשבה, התמודדות ומיומנויות ייחודיות לשיטת רבדים.

פרטים מלאים בקישור זה.

רוצים ללמוד באווירה אחרת?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם:


הממליצים שלנו

איריס סמליאן - אמא של אורן ובן

ליאור דגן מורה מיוחד. מצליח לגרום גם לתלמיד שמאמין שהוא שונא ללמוד, לגלות בתוכו את הסקרנות ואת הרצון להבין. אני מאושרת שבחרתי בו כמורה לילדיי.

רונית ל.

ליאור בנה תכנית לימודים לבני ובהדרכתו ובתמיכתו, שכללה זמן מעבר לשיעורים, בני ניגש ליחידה הראשונה במתמטיקה ולאחריה ליחידה השנייה, וכן לשתי יחידות בלשון, והצליח בבחינות. ללא ליאור, בני היה ממשיך להאמין שמתמטיקה הינה מעבר ליכולותיו – ליאור עזר לו להאמין בעצמו וביכולותיו.

איתי בראונשטיין - סטודנט באוניברסיטת ת"א

ליאור עזר לי מאוד בשיעורים הפרטיים במהלך הסמסטר, שהתבצעו בעזרת תוכנת הסקייפ, ללמוד את החומר מרמה של חוסר הבנה כמעט מוחלט לרמה שאפשרה לי לעבור את המבחן במועד א'.

אסנת טרנוס - מאמנת אישית, אמא של גיל

מחוויה אישית מביקור אצל ליאור עם הבת שלי, אני יכולה להעיד על שיעור מצחיק ומעורר סקרנות. זו הייתה חוויה אחרת שונה מעוררת ובהחלט מלאת הומור וכיף גדול! ואנחנו למודי ניסיון עם דרכים אחרות. אני יכולה רק לומר בצער: חבל שלא פגשנו אותך הרבה לפני - הרבה תסכול היה נחסך מאיתנו.

לימור פרידמן - ספרנית ומורה לפסנתר ומוסיקה בבית ספר תיכון

הדילמות מוצגות ע'י ליאור בכישרון רב, בסיפורים שניתן להזדהות ולהתמגנט בקלות עם גיבוריהם. בכל הרצאה הצופה מצטייד בתובנות שעשויות לחולל שינוי משמעותי בהמשך דרכו בחיים. ניכר כי נעשתה הכנה רבה וחשיבה עמוקה בדרך ההגשה וכן רצון אדיר לסייע ולהוביל את הצופה למסע אל מחוזות חשובים בעבורו. אני מודה מעומק הלב לליאור על הרצאותיו המעולות ומצפה לעוד רבות.

אורנה אנגל - מורה לאומנות ומחנכת

ליאור מביא מסר חשוב, אולי החשוב ביותר שניתן להביא: "הייה אתה, בדיוק כמו שאתה." החיבור של ליאור לדמויות שהוא מספר עליהן מתגלה במהלך ההרצאה, והוא נוגע ללב ומשעשע כאחד.

לירי שדמי - יועצת חינוכית ומלווה ילדים עם צרכים מיוחדים

אני מלאת התפעלות מהדרך שלך לעבוד עם הנערה הזאת גם במתמטיקה וגם בפן ההתנהגותי והמוסרי. תבורך.

אביגיל אורן - מורה למתמטיקה בחינוך הרגיל והמיוחד

ליאור הוא נכס. כשליאור לוקח מקרה לידיו הוא נותן את הנשמה ואינו חוסך שמץ של מאמץ. הוא מתייחס לכל מקרה כאילו הוא במרכז עולמו.
חברת פרסום דיגיטלי חברת פרסום דיגיטלי