מעוניינים באוירת לימודים שונה ורגועה?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

איך תלמיד נכנס לחוסר אונים, ומה אנו יכולים לעשות?

איך מגיע תלמיד למצב של חוסר אונים,

ומה אנחנו יכולים לעשות בעניין

לפני שנים, כשרק התחלתי לעבוד פה-ושם בהוראה, יותר נכון בתרגול, עם לקויי למידה ובכלל, התייעצתי עם מרצה באוניברסיטה לגבי משהו, שהיה בעיניי מוזר ביותר.

 "אני לא מבין את זה", אמרתי לו, "התלמיד צועק לי בהיסטריה, באמת בהיסטריה, שהכול השתנה לו בתרגיל, שזה בכלל לא דומה למה שהוא למד, ואני מסתכל ורואה – זה בכלל לא שונה! זה דומה לכל השלושים-ארבעים תרגילים שהוא פתר קודם. יש רק שינוי קטן, ממש קטן. ואני מנסה להסביר לו איפה השינוי, והוא – לא מוכן בכלל לשמוע! הוא רוצה רק שאני אראה לו איך פותרים בדיוק את התרגיל המסוים הזה. טוב אז בסוף אני מראה לו, והוא פותר אחר כך עוד עשרה תרגילים שהם בדיוק כמו התרגיל ההוא, ואחר כך יש עוד שינוי קטנטן, ועוד פעם הוא צועק לי מה זה הכוווווול השתנה לי פה… ואני מנסה להסביר שזה דומה, והוא אומר 'סיבכת אותי', שזה המשפט שאני שומע מהם כל הזמן, וזה לא רק תלמיד אחד, זה כמעט כולם ככה! מה הקטע הזה?"

"אתה חייב להבין מה זה לקויי-למידה," אמר לי המרצה, והוסיף בטון פסקני: "לקוי למידה, אם אתה משנה לו שמץ ממה שהוא למד – הוא מאבד את העשתונות, מאבד את האחיזה שלו. היכולת לקחת משהו מתחום אחד ולהעביר אותו לתחום אחר, אפילו אם אלה לא ממש תחומים שונים אלא שתי וריאציות של אותו הדבר – פשוט לא קיימת אצלם. מה שאתה צריך לעשות – ללמד כל חלק בחומר בנפרד, כל נוסח שונה בנפרד. אין טעם להראות להם את הקשרים בין הדברים, כך רק תסבך אותם ותעמיס עליהם. אתה הרי רואה בעצמך עד כמה זה מפחיד אותם. צריך להקל עליהם עד כמה שאפשר."

התשובה הזאת עומדת בניגוד מוחלט לרגש הטבעי שלי ולשכל הישר שלי, ומכאן שהיא בהכרח לא נכונה. ובכל זאת – הדברים תאמו במדויק הן את ההתרחשויות בשיעורים והן את הדברים שאמרו לי התלמידים עצמם. איך זה יכול להיות? זאת אנסה להסביר כעת.

 נניח שאני ילד לקוי למידה, או שאני ילד שמסיבות שונות מתקשה בלימודים, ונניח שאני לומד לשון. תחביר. והמורה הסְביר שיש דבר שנקרא נושא, ויש דבר שנקרא נשוא. נשוא זה הפועל במשפט. ואני לא ממש קלטתי מה זה פועל, אבל מהדוגמאות שהמורה נתן אני יכול בערך להבין, ויש לי תחושה שאני מבין את זה. ואם אני יודע מה זה פועל, והנשוא זה הפועל במשפט, אז… אז אני יודע מה זה נשוא, לא? יופי, יש לי תחושה טובה, אני מבין את החומר. והמורה מסביר לגבי נושא – נושא זה מי או מה שמבצע את הפעולה, כלומר את הפועל שבמשפט.

למשל, אם יש לך משפט כמו "הקוף אכל את הבננה", אז הפועל זה "אכל". גם אם אני לא בדיוק מבין מה זה פועל אז אני יודע את זה, ואז שואלים "מי אכל?" ועונים: "הקוף!" אז הקוף זה מי שמבצע את הפעולה, הנושא. קל. קל מאוד. תמיד היה קשה לי בלימודים, אבל עכשיו קל לי ואני מבין. ואני מקבל תרגיל – משפטים קצרים שבכל אחד מהם אני צריך לסמן את הנושא ואת הנשוא. בקלות אני עושה את זה: "הילדים הלכו לבית הספר." הפועל זה הלכו, אז הנשוא זה הלכו, מי "הלכו"? הילדים. אז הנושא זה הילדים. מעניין שתמיד הנושא מגיע לפני הנשוא. אז מה אני צריך את כל התהליך הארוך הזה, לשאול מי-ביצע-את-הפעולה וכו', אם יש לי אפשרות לעשות את זה מהר ובטוח? ראשון-נושא, שני-נשוא. לא שֶלשאול את השאלה זה קשה לי כל כך, אבל… אי אפשר לדעת, הרי כבר קרה בעבר שהייתי בטוח שאני חושב נכון, ובסוף התברר שמה שחשבתי לא היה נכון. מה, לא קרה שהגשתי מבחן והייתי בטוח שאני אקבל שמונים-תשעים, ובסוף קיבלתי נכשל?? אז אם יש לי אפשרות ללכת על-בטוח, אני לא אוותר עליה. ראשון-נושא, שני-נשוא. כמה טוב לי, אני מצליח. ולהצליח – זה הדבר הכי חשוב.

 והינה מגיע המשפט "עצים רבים נוטעים הילדים." ברור לי ש-"עצים רבים" זה ביחד, אז "עצים רבים" נושא, "נוטעים" נשוא. ראשון-נושא, שני-נשוא. אבל… משהו כאן לא מסתדר לי…

משהו כאן עומד בניגוד לשכל הישר שלי. אם אעשה את כל התהליך, אמצא קודם כל את הפועל, "נוטעים", ואסמן אותו כנשוא, ולאחר מכן אשאל – "מי 'נוטעים'? מי נוטע?" ואענה – הילדים. ואז אבין ש-"הילדים" זה הנושא. אבל… אני כבר לא זוכר את התהליך. אני יכול להיזכר בו, אבל למה לי להסתבך. סוף סוף משהו הולך לי, אני מצליח, הייתה לי "חוויה של הצלחה", אז למה שאקלקל אותה. זה שמשהו כאן נראה לי לא בסדר – נו, אם משהו נראה לי לא בסדר אז זה אומר שזה לא בסדר?? אם אני לא מבין משהו אז זה אומר שהוא לא נכון? הרי בדרך כלל אני לא מבין! ואני ממשיך בתרגילים, כבר לא בטוח בעצמי, וכבר רושם "נושא" ו-"נשוא" סתם לפי מה שנראה לי. ולאחר שבודקים את התרגיל בכיתה, אני מבין שיש משפטים שבהם הנושא מופיע בהתחלה, ויש משפטים שבהם הנושא מופיע בסוף, ונדמה שאיכשהו כולם יודעים להבדיל ביניהם. אלה שני סוגים של משפטים שהם שונים לחלוטין אחד מהשני ואין שום קשר ביניהם, או שיש קשר, אבל למה שאני אתאמץ ואיכשל ושוב אוכיח לעצמי שאני טמבל? עובדה – ניסיתי להבין, וראיתי מה קרה! אז אני אלְמד כל דבר בנפרד, ואולי יהיה לי מזל ואני אזכור מה שייך למה. בטח יש כל מיני פטנטים שיכולים לעזור לי. הינה אחד: ראשון-נושא, שני-נשוא. לפחות בחלק מהמקרים זה עובד, וזה יותר טוב מכלום.

 התהליך הרגשי-מחשבתי שתואר לעיל, יכול להתרחש כבר בכיתה א', בעת לימוד הקריאה או החשבון. יש והדבר מתרחש גם בתחומים שאינם קשורים כלל ללימודים ולביה"ס, על כך אכתוב בדיון אחר. כאן ברצוני להתמקד בדברים שאנו המורים יכולים וחייבים לעשות על מנת לסייע לתלמידינו לפתח ראיית עולם, לפיה הם מסוגלים להתמודד עם חומר לימודי ועם מצבים בחיים בעזרת הפעלת חשיבה.

יש בנו היכולת לעשות זאת – ראשית, נזכור ששום דבר אינו מובן מאליו, ושגם את המושג שנראה לנו הבסיסי ביותר, אנו צריכים להסביר בבהירות.  אם אנו מלמדים לשון, למשל, לא נסתפק באמירה שפועל זה "פגז: פועל-גוף-זמן!", אלא נסביר בבהירות מהו פועל ואיך מזהים אותו.

נלַמד תהליך מחשבתי ונתרגל אותו בווריאציות שונות. כשאנו נותנים דוגמאות, נשתמש במגוון של אפשרויות, שבהן הדבר שאנו מלמדים מופיע בצורות שונות, ונעודד את התלמידים לחפש את העיקרון המשותף ולבודדו משאר הרכיבים שבדוגמא. גם בתרגילים שאנו נותנים, נקפיד ליצור גיוון. והחשוב ביותר – נדאג לכך שהאווירה בכיתה תהיה כזאת, שזה בסדר לא להבין, גם אם נדמה לך שכולם הבינו. נדאג לכך שההסבר שלנו לא יהיה כזה ש-"לועס" עבור התלמיד את החומר, אלא כזה שמעודד אותו להתאמץ על מנת להבין. ונדאג שתלמידינו יידעו להבחין בין "הצלחה" רגעית, שבדרך אליה מותר שיהיו כישלונות, לבין "הצלחה" רגעית, שבינה לבין הבנה אין ולא כלום.

בהצלחה שיהיה לנו.

קורס הבסיס המקוון בשיטת רבדים הועבר בהצלחה רבה, וכעת ניתן לרכישה.

בין התכנים: ביטחון עצמי, הקשבה, התמודדות ומיומנויות ייחודיות לשיטת רבדים.

פרטים מלאים בקישור זה.

רוצים ללמוד באווירה אחרת?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם:


הממליצים שלנו

מיכל אבס

ליאור חנך ילד יתום משני הוריו, עם קשיים לימודיים, חברתיים ורגשיים. ליאור חנך במסירות רבה, באכפתיות בולטת, תוך כדי הפגנת רגישות, הבנה ויצירתיות אף מעבר לנדרש. אין ספק ששנת חונכות זו תרמה מאוד לילד לשיפור בהרגשתו ומצבו.

מירי ק.

ליאור זורע בשומעיו את זרע הסקרנות והחשיבה , ומאפשר להם להצמיח כל אחד בעצמו את תובנותיו המתאימות לו.

לימור פרידמן

לראות את ליאור בהרצאה בפני קהל תלמידים זו חוויה רב חושית, מרתקת, מלמדת וממלאה את הלב שמחה. ליאור מצליח להעלות נושאים מורכבים בצורה מובנת שנחרטת בך ומעוררת בך התרגשות ומחשבה, ובה בעת מנחה ומכוונת אותך לעבר הכיוון הנכון בעבורך.

צביקה שחורי

ליאור מומלץ. אני מעל 20 שנה מחנך של תלמידים עם קשיים. ההמלצה על ליאור היא מהיכרות אישית/מקצועית עם יכולותיו לעשות פריצות דרך עם תלמידים, שרבים וטובים הרימו ידיים מול קשייהם.

עינת ו.

צפיתי בהרצאה של ליאור בבית הספר. הנושא היה מיוחד במינו, לא צפוי, היו הפתעות ו"טוויסטים" שהשאירו את הקהל במתח, והכריזמה של ליאור סחפה את הקהל. הדמויות שסיפר עליהן היו מרתקות. בסוף ההרצאה ליאור שילב דברים מהסיפור האישי שלו, וזה היה מרגש במיוחד.

רונית לביא

מורה משקיע, יסודי ומסור. למד את קשייו של בני והצליח לא רק ללמד אותו אלא גם להוכיח לו שהוא יכול ויודע. ללא ליאור, בני היה ממשיך להאמין שמתמטיקה הינה מעבר ליכולותיו – ליאור עזר לו להאמין בעצמו וביכולותיו.

ד"ר יוסי גוטרמן

לליאור יכולת מקצועית מן המעלה הראשונה ומיומנות הוראה מצוינת, שבולטת בה הרגישות לדרכי חשיבתו של הלומד. בגישתו המקורית מצליח ליאור לעורר את התעניינותם ואף התלהבותם של תלמידיו. בעבודתו מגלה ליאור רצינות ואחריות ללא דופי, ומפתח יחסים מצוינים עם תלמידיו.

רות ולרי אטלן

ממליצה בחום! ראייה רב מערכתית שנשקפת בעבודה ייחודית מותאמת, הרואה את האדם כשלם. ליאור הוא אחד האנשים שמצליחים ללמד מתוך תפיסה מערכתית וכבוד האדם. שיטה שמובילה ללמידה משמעותית מהותית ולהפנמת ערכים.
חברת פרסום דיגיטלי חברת פרסום דיגיטלי