052-2933025

הדברים המובאים כאן מהווים קיצור של עמ' 25-30 בפרק המלא.

 

לקריאת עמודים אלה בפרק המלא, כולל מהלך הניסויים, האחוזים והמספרים המדויקים, הדוגמאות, ההפניות והערות השוליים, לחצו כאן

 

קשיים לשוניים של לקויי קריאה

להלן הגדרה אופרטיבית ללקות קריאה:

אם יש קושי נמשך וחריג ברכישת מיומנות פענוח מלים כתובות, שאינו מוסבר ע"י גורמים נסיבתיים או דידקטיים כגון היעדרות מבית הספר, היעדר הזדמנויות למידה, וכן אם נשללים גורמים פיזיולוגיים ידועים וטרוויאליים – אז זוהי לקות קריאה.

אצל מרבית לקויי הקריאה (דיסלקטים) מתבטא הקושי ביכולת הפענוח לא בלימוד כללי מיפוי בסיסי של אות-צליל (כלומר: זיהוי הצליל שהאות מייצגת), אלא במעבר לדפוסי פענוח מיומן.

ואכן, במחקר שנערך על 320 ילדים דוברי עברית דיסלקטים מאובחנים בכיתות ג'-ה', נמצא כי 4.4% בלבד היו בעלי קשיים בסיסיים במיפוי אות-צליל. כלומר: לגבי רובם המכריע של לקויי הקריאה, חוסר היכולת לפענח אוטומטית מילים כתובות אינו נעוץ בקושי בזיהוי אותיות.

על פי מחקרים, מרבית לקויי הקריאה מציגים קשיים הן בפענוח והן בהבנת הנקרא. עוד נמצא במחקר, כי עיכוב במיומנות פענוח אוטומטית גורר עיכוב בתהליך הרכישה של כתיב תקין, הבנת הנקרא והתפתחות כושר ההבעה בכתב. זאת מכיוון שבשונה מהקורא התקין, הקורא לקוי הקריאה, שלא הגיע לאוטומטיזציה של תהליכי פענוח בסיסי, נדרש להשקיע משאבי קשב רבים יחסית ברמת המילה הבודדת. כלומר - הקורא לקוי הקריאה מתאמץ ומבזבז אנרגיה כבר בשלב הפענוח, כך שלא נותרים לו מספיק משאבי קשב עבור תהליכי עיבוד מסדר גבוה.

ממצאים מחקריים נוספים:

בכל הקשור לפונולוגיה, למורפולוגיה ולסמנטיקה, ביצועיהם של לקויי קריאה נמוכים בהשוואה לקוראים תקינים בני גילם.

לקויי קריאה עושים שימוש במבנים מורפולוגיים ותחביריים דלים בהשוואה לקוראים תקינים בני גילם, בע"פ ובכתב.

לקויי קריאה רגישים למבנה התחבירי של המשפט פחות מאשר קוראים תקינים בני גילם.

אתעכב על הממצא האחרון, מכיון שהוא קשור ישירות למחקר הנוכחי:

באחד המחקרים נמצא, כי שטף הקריאה של קוראים תקינים בעת קריאת משפטים תקינים תחבירית היה טוב יותר מאשר בעת קריאת משפטים בלתי תקינים תחבירית. לגבי לקויי קריאה – ראשית, שטף הקריאה של לקויי הקריאה היה פחות טוב מזה של הקוראים התקינים בשתי קבוצות המשפטים; והממצא המשמעותי לענייננו: בניגוד למצב בקרב הקוראים התקינים, לא נמצא בקרב לקויי קריאה הבדל מובהק בין שטף קריאתם בעת קריאת משפטים תקינים תחבירית לבין שטף קריאתם בעת קריאת משפטים בלתי תקינים תחבירית.

אם כן, המסגרות התחביריות והמורפולוגיות משפיעות על איכות הקריאה בקרב קוראים תקינים. הקורא התקין עושה שימוש בקשר מורפולוגיה, תחביר וסמנטיקה בעת הפענוח. כאשר קשר זה לקוי, משפיע הדבר לרעה על איכות הפענוח של הקורא התקין . המצב שונה בקרב לקויי קריאה – מידת השימוש שלהם בקשר שבין המורפולוגיה, התחביר והסמנטיקה היא קטנה יותר. בעת הפענוח לקויי קריאה יכולים להיעזר בקשר שבין מרכיבים לשוניים אלה במידה מועטה מזו של קוראים תקינים. זאת ועוד – קשר לקוי בין המרכיבים הלשוניים הללו אינו משפיע באופן ניכר על איכות הפענוח של לקויי הקריאה, וזאת בניגוד לקוראים התקינים.

נשאלת השאלה, האם מצב זה נובע מחוסר ידע לגבי המבנים התחביריים והמורפולוגיים של המילים הנקראות, או שמא הידע קיים, אך הקושי בפענוח אינו מאפשר ללקויי הקריאה להפעילו. 

התשובה החד-משמעית היא, שחוסר הידע התחבירי-מורפולוגי משפיע על רמת הפענוח הנמוכה. זאת אנו יודעים ממחקרים שבחנו ידע תחבירי-מורפולוגי בעת שמיעת מילים והתבטאות בעל פה. במחקרים אלה נמצא, כי תפקודם של לקויי הקריאה בתחום זה, נמוך מזה של קוראים תקינים בני גילם, גם כאשר המשימות אינן דורשות קריאה או כתיבה.

חדש באתר
אתם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי

אני מזמין את כל באי האתר להצטרף לרשימת התפוצה שלי, ולקבל באופן קבוע בדואר האלקטרוני מסרים ממוקדים בכל הקשור ב: לקויי למידה, בניית ביטחון עצמי, דרכי הוראה ועוד. בחלק מהמסרים משולבים קטעים מתוך הרצאות והופעות שהעליתי. .

המחקר המקיף של ליאור דגן הועלה לאתר

אחד היסודות של שיטת רבדים, המחקר המקיף של ליאור דגן על הגורמים המבחינים בין לקויי קריאה לקוראים תקינים, עלה לאתר - בשלב זה עלו המבוא ופרקים 1-5. בקרוב יועלו הפרקים הדנים בהשלכות היישומיות והמדעיות של המחקר, הביבליוגרפיה והנתונים הסטטיסטיים המלאים. לצפייה במחקר לחצו כאן.

לפרטים לחצו כאן
שלח לי דואר