052-2933025

עבודת המחקר שלי

 

"...אבל תיזהר, שלא יבוא איזה נחש ויְאַכֵּשׁ אותך!"

המשפט הזה, שאמר לי בחור לקוי למידה בן עשרים ומשהו, הדליק בי את הניצוץ לעשות את המחקר. המחקר הוגש כעבודת הגמר של התואר השני שלי, ונערך בהנחייתם של ד"ר עירית מאיר מהחוג ללשון עברית וד"ר אורן לם מהחוג לליקויי למידה באוניברסיטת חיפה. המחקר עוסק בלקויי קריאה, וליתר דיוק: בגורמים המבחינים בין לקויי קריאה לבין קוראים תקינים.

לקויי קריאה – אנשים שנאלצים להשקיע מאמצים ומשאבי קשב לשם פענוח מילה בשפת האם שלהם, למרות שהם מזהים נכונה את האותיות, ולמרות שהאינטליגנציה שלהם היא תקינה, ולעיתים אף גבוהה במיוחד. המחקר בדק באיזו מידה מפעילים לקויי קריאה ידע לשוני בעת קריאת מילה בעברית בלתי מנוקדת, הנתונה בהקשר. 

ומה הקשר בין כל זה לבין הנחש המְאַכֵּש? ובכן – אם אתם דוברי עברית כשפת אם, אתם בוודאי יודעים שנחשים אינם "מְאַכְּשִׁים", אלא מַכִּישִׁים (ויש ביניהם שאפילו את זה לא יודעים לעשות). כלומר, אותו בחור שאמר את המשפט ההוא שלעיל, אמר מילה שבכלל אינה קיימת. התגובה הראשונית שלי הייתה: "אומרים 'יכּיש'! מה – 'תָּה לֹא-יְ'דֵעַ עברית??"

אבל עם כל הכבוד לשגיאה שלו, השגיאות שלי היו קשות הרבה יותר. קודם כל, מה אתה קופץ כמו איזה נשוּך-נחש. מישהו לא יודע משהו – אז שים את ההזדעזעויות שלך, במחילה, בצד, ופשוט תְּלַמֵּד אותו (בנועם ולא בהתקרצצות, כמובן), לפי העיקרון שניסח יאנוש קורצ'ק: "כבוד לאי הידיעה". ולגבי "לא יודע עברית" – ובכן, זה פשוט לא נכון. מה שנכון הוא, שאותו בחור לא ידע מהי הצורה הנכונה של הפועל שהוא רצה להשתמש בו. כלומר – השגיאה שלו הייתה שגיאה במילה, ובמונחים מדעיים: שגיאה לקסיקלית.

אך בשפה יש יותר מאשר מילים. יש גם תחביר, סמנטיקה, מורפולוגיה (ועוד...). וכאשר ניתחתי את המשפט ההוא בכלים לשוניים, ראיתי שאת המילה השגויה הבחור בנה באופן תקין לחלוטין מבחינה תחבירית, סמנטית ומורפולוגית. כלומר, הוא בפירוש יודע את התחביר, הסמנטיקה והמורפולוגיה של השפה העברית.

רגע!

אני מתאר לעצמי שחלק מכם מזדעקים – על מה אתה מדבר בכלל? סמנטיקה, מורפולוגיה – מי בכלל יודע מה זה? הבחור הזה, עם כל לקויות הלמידה שלו – הוא בטח איזה סוג של גאון, לא?

אז לא. לא יותר מכל אחד מאיתנו. הידע התחבירי, הסמנטי והמורפולוגי שלו  הינו ידע שיש גם לכם. אין זה משנה אם שמעתם את המושגים האלה פעם או לא – הידע לגביהם קיים אצל כל מי שדובר שפה כלשהי. אנחנו משתמשים בו כשאנו מדברים, קוראים, כותבים – גם כאשר אנו מדברים בסלנג או כותבים פתק. יתרה מזו – הפעלה יעילה של הידע הזה היא הכרחית לשם קריאה רהוטה בעברית בלתי מנוקדת. חקירת מידת הפעלת הידע הזה בקרב לקויי קריאה, הביאה לתגליות מפתיעות לגבי הגורמים המבחינים בין לקויי קריאה לקוראים תקינים, ולפיתוח דרכי הוראה מגוונות. כמו כן, וריאציות שונות של כלי המחקר משמשות אותי כיום לאבחנה מדויקת של לקות קריאה בקרב ילדים ומבוגרים. 

כותרת המחקר: הפעלת ידע תחבירי, סמנטי ומורפולוגי בעת פענוח משפט בכתב עברי בלתי מנוקד בקרב לקויי קריאה. 

המבוא וחמשת הפרקים הראשונים של המחקר מוצגים כאן בפניכם. הפרקים הבאים (ממצאי המחקר, דיון בממצאים והשלכות יישומיות ומדעיות), הביבליוגרפיה והנספחים - יועלו לאתר בקרוב.

מבוא
פרק 1 - נושא המחקר ומטרותיו
פרק 2 - שאלת המחקר
פרק 3א. - רקע מדעי: לשון
פרק 3ב. - סקירת ספרות: לקויי קריאה
פרק 4 - השערות המחקר
פרק 5 - כלי המחקר
חדש באתר
אתם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי

אני מזמין את כל באי האתר להצטרף לרשימת התפוצה שלי, ולקבל באופן קבוע בדואר האלקטרוני מסרים ממוקדים בכל הקשור ב: לקויי למידה, בניית ביטחון עצמי, דרכי הוראה ועוד. בחלק מהמסרים משולבים קטעים מתוך הרצאות והופעות שהעליתי. .

המחקר המקיף של ליאור דגן הועלה לאתר

אחד היסודות של שיטת רבדים, המחקר המקיף של ליאור דגן על הגורמים המבחינים בין לקויי קריאה לקוראים תקינים, עלה לאתר - בשלב זה עלו המבוא ופרקים 1-5. בקרוב יועלו הפרקים הדנים בהשלכות היישומיות והמדעיות של המחקר, הביבליוגרפיה והנתונים הסטטיסטיים המלאים. לצפייה במחקר לחצו כאן.

לפרטים לחצו כאן
שלח לי דואר