052-2933025

מהי לקות קריאה

 

הדברים שלהלן, למעט הקטעים המודגשים שבסופם, מהווים תקציר של חלק מהנאמר בנושא זה בפרק השלישי בעבודת התזה שלי, בהנחיית פרופ' עירית מאיר (החוג ללשון עברית והחוג להפרעות בתקשורת, אוני' חיפה) וד"ר אורן לם (החוג לליקויי למידה, אוני' חיפה).

 

לפני שנדבר על לקויי קריאה, נבהיר מהי קריאה תקינה ומי נחשב קורא תקין. קריאה מוגדרת כקריאה תקינה, אם הקורא מפענח מילים כתובות באופן מהיר ומדויק, ולמעשה – באופן אוטומטי. הליך אוטומטי מתאפיין בתכונות הבאות:

  • נעשה באופן לא מודע
  • אינו צורכים מאמץ מנטלי (או קשב)
  • אינו ניתן לשליטה רצונית
  • מרגע שהוא מתחיל אי אפשר לקטוע אותו
  • מתבצע עד לסיומו ללא הפרעה.

על מנת להבהיר את הדברים, אבקש מכם שתתבוננו בפסקה הבאה, ולא תקראו אותה:

אם עברית היא שפת האם שלכם, ואתם קוראים תקינים (או לקויי קריאה במידה קלה) – סביר להניח שאתם לא מצליחים... כלומר, לא מצליחים שלא לקרוא, שהרי הקריאה היא עבורכם תהליך אוטומטי. אם הצלחתם – כלומר, אתם מתבוננים במילים ולא קוראים אותן – אז, במידה ועברית היא שפת האם שלכם, ייתכן שאתם לקויי קריאה.

מדוע "ייתכן"? מכיוון שישנן עוד סיבות אפשריות לכך, ולא נתעכב עליהן במסגרת זו. בכל אופן – על מנת שאיש מקצוע יוכל לקבוע האם מישהו הינו לקוי קריאה, עליו לבצע אבחון של ממש.

הקורא התקין, אם כן, צריך להשקיע קשב מועט ביותר בפענוח מילים בודדות, כך שמתאפשרת לו השקעת קשב רבה יותר בתהליכי עיבוד מורכבים, שאינם אוטומטיים – הבנת משפט, הבנת פסקה, קישור בין חלקים שונים במשפט, הסקת מסקנות... כל הרכיבים של מה שאנו מכנים "הבנת הנקרא".

ולקויי הקריאה? לקויי הקריאה מבזבזים משאבי קשב מרובים בפענוח המילים, כך שלא נותר להם קשב רב להשקיע ברכיבי הבנת הנקרא, ולעיתים גם לא בזכירת המילים הקודמות שקראו. הדבר דומה לקורא תקין, המנסה לקרוא טקסט שכתוב בכתב לא ברור, כך שהוא נאלץ להשקיע מאמץ בזיהוי כל מילה. אם אתם קוראים תקינים, אתם מוזמנים לנסות זאת – ודאי תמצאו לאחר כמה שורות שאתם מתקשים להבין את המשמעות של מה שאתם קוראים, וייתכן שאחרי זמן קצר, פשוט... יימאס לכם...

מתי אמור ילד להגיע למצב של קריאה תקינה? ובכן, לפי מחקר של ד"ר אורן לם (1989), מרבית הילדים הלומדים במסגרות חינוך רגילות רוכשים מיומנות פענוח אוטומטית בכתות א' – ד'. כ-70% מהילדים שהחלו ללמוד בכיתה א', מגיעים לאוטומטיזציה של קריאה בכיתה ג'. כ- 15% מהילדים מגיעים לכך רק בכיתה ד'. מצב זה נכון לגבי מגוון שיטות כתב אלפביתיות: עברית, ערבית, אנגלית, איטלקית, גרמנית וכו'. אפשר לקרוא על כך בהרחבה כאן.

ככל לקויות הלמידה, גם לקות קריאה אינה קשורה בשום פנים ואופן לאינטליגנציה. אין קשר בין היותך לקוי קריאה לבין היותך חכם, יצירתי, מוכשר וכו' (הדברים נכונים לגבי כל לקות למידה). ודווקא זה גורם לבעיות – שכּן, יש פער בין מה שלקוי הקריאה יודע שהוא מסוגל, לבין מה שהוא מצליח. לקרוא ולא להבין מה שאתה קורא – לא זו בלבד שזה מקשה עליך להסתדר וגורם לאי-הבנות ולמצבים של חוסר ודאות, זה גם גורם לרגשות תסכול, לעצבנות, ועלול להמאיס עליך כל דבר שקשור בלמידה.

עד כאן - מדע. אבל האם זוהי גזירת גורל? בשום פנים ואופן לא.

מה פתאום שמישהו מאיתנו יניח לעצמו או ילד שלו 

להישאר מתוסכל ולחוות מצבים חוזרים ונשנים של חוסר ודאות וחוסר אונים? 

 

יש מקרים שבהם אפשר, בפירוש אפשר, לשפר את איכות הקריאה והכתיבה,

ויש מקרים שבהם אי-אפשר לעשות זאת (כלומר, אי-אפשר בכלים ובשיטות המוכּרים נכון להיום),

אך גם אז - אפשר ללמוד איך להתמודד עם זה, כך שאיכות החיים שלנו ושל ילדינו תהיה טובה ויפה.

אתם מוזמנים לפנות אליי, לשמוע הסברים ברורים ומפורטים, ואם מתאים - להתחיל בתהליך.

 
חדש באתר
להיות לקות מרחב - ליאור דגן ב"הכול צפוי" עם אבי שמאי

הראיון בדקות 29:43-41:13. הסבר ברור, ממצה ומרתק. 

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2070480

 

 

אתם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי

אני מזמין את כל באי האתר להצטרף לרשימת התפוצה שלי, ולקבל באופן קבוע בדואר האלקטרוני מסרים ממוקדים בכל הקשור ב: לקויי למידה, בניית ביטחון עצמי, דרכי הוראה ועוד. בחלק מהמסרים משולבים קטעים מתוך הרצאות והופעות שהעליתי. .

זמן להתחיל לחיות

זמן להתחיל לחיות - ספרו של ליאור דגן, חמישה שערים לעולמו של אדם החווה עצמו כשונה. לרכישת הספר נא להשאיר פרטים ב"צור קשר".

לפרטים לחצו כאן
שלח לי דואר