מעוניינים באוירת לימודים שונה ורגועה?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

אנטיגונה מאת סופוקלס: איך הזמן משפיע על האהבה?

אנטיגונה – בשיעורי ספרות הדגש הוא בדרך כלל על כך שזהו מחזה טראגי, עם גיבורה טראגית. אך יש פן נוסף ועוצמתי למחזה: זהו בראש ובראשונה, בעיניי, מחזה על האהבה. האהבה ככוח שמניע את העולם – אך האם זהו כוח בלתי מוגבל? האם האהבה אינה מושפעת מכוחות אחרים? ומכיוון שאני, כלקוי זמן, מתעניין במיוחד בכוח הזמן, בואו נבדוק כיצד משפיע, אם משפיע, הזמן על האהבה.

כבוד? אהבה!

עלילת המחזה מוּנעת בראש ובראשונה מאהבתה של אנטיגונה לאחיה. אמנם, אפשר לטעון כי מה שמניע את אנטיגונה הוא הרעיונות לגבי כבוד המשפחה והנאמנות לחוק האלים; אך גם מבלי להמעיט במרכזיותן של אידאות אלה בתודעתה של אנטיגונה ובחשיבותן בעיני קהל הצופים בתקופה שבה נכתב המחזה, לא נוכל להתעלם מהאהבה שמביעה אנטיגונה לאחיה, ובלי להתייחס לכך לא נוכל להבין את דמותה, את ההקרבה המוחלטת שלה ואת מסירותה עד מוות. זאת ועוד: בעצם פעילותה למען חוק האלים ובהגנתה על חוק האלים, אנטיגונה עצמה חוטאת כלפיהם ("היבריס").

בניגוד לקריאון, שמתפקד כאיש לא-מודע, גאוותן וילדותי בחלק ניכר מהמחזה (אפילו מעליב את הנביא העיוור), אצל אנטיגונה איננו רואים חולשות-אנוש וחוסר מודעות (אפשר לראות זאת בוויכוח עם איסמנה – אנטיגונה אינה כופרת בעצם טיעוניה של איסמנה, אך בזה להם ובוחרת ביודעין להתעלם מהם). כיצד, אם כך, שגתה בהיבריס וחטאה כלפי האלים? היא עושה זאת מתחילת המחזה ועד סופו – גם קבורת אחיה וגם התאבדותה מהוות היבריס, לקיחת תפקידם של האלים.

אני בטוח שיש גורם אחר, חזק יותר מכבוד המשפחה ומהנאמנות לאלים, שמניע את אנטיגונה, וגורם זה הוא: אהבתה לאחיה פוליניקס. 

הזמן יקהה את האהבה? אולי האהבה תקהה את שיני הזמן…

כיצד משפיע הזמן על אהבתה של אנטיגונה לאחיה? לא רק זמן, אלא זמן העובר בבדידות ובייסורים. היינו יכולים לצפות, כי בדידותה של אנטיגונה תביא להקהיית רגשותיה כלפי אחיה, ולהטלת ספק באשר להקרבתה למענו. בניגוד לציפיות המתבקשות – שמץ מזה אינו מתרחש, והיא איתנה בדעתה עד הסוף המר. יש כאן מאפיין מובהק של הגיבור הטראגי, וגם – השפעת עוצמת אהבתה של אנטיגונה, אהבה ששיני הזמן אינן נוגסות בה.

עם כל הכבוד לאהבה, מה עם רומנטיקה?

אהבתה של אנטיגונה לפוליניקס מוזכרת באודה 3, המוקדשת לאהבה. המקהלה מספרת על אפרודיטה אלת האהבה השולטת בהתרחשויות באמצעות משחק ברגשותיהם של בני האדם. האהבה, לפי המקהלה, היא רגש חזק שיש בכוחו לשלוט במעשיהם ובמחשבותיהם של בני האדם, ואף לגרום לבנים לקום על הוריהם – בכך רומזת המקהלה לסיפור האהבה השני במחזה – אהבה רומנטית, אהבתו של הימון לאנטיגונה.

הימון הוא בנו של קריאון וחתנה של אנטיגונה, והוא מנסה להציל את אנטיגונה ממוות. תחילה הוא מנסה לעשות זאת בעזרת חנופה לקריאון ובתירוץ שהעם רוצה בהצלת אנטיגונה, אך עד מהרה מגיע לעימות ישיר וגלוי עם אביו. הימון מצדד באנטיגונה באופן מוחלט, ומצב זה אינו משתנה עד סוף המחזה.

 

אנטיגונה מאת סופוקלס: איך הזמן משפיע על האהבה - ליאור דגן

הימון מוצא את אנטיגונה המתה. מתוך הפקה של Grupo Balbo

There is No Crack in Anything

חשוב להזכיר כאן נקודה כאובה במחזה: אהבתו של הימון לאנטיגונה היא חד צדדית. אפשר לראות זאת במיוחד כאשר אנטיגונה מקוננת על מותה הקרב – היא מביעה כאב על כך שלא תראה את אור השמש ומבכה את אובדן כלולותיה, אך אינה מקדישה קינה להימון ולפרידה ממנו. למרות כאבה על מותה, היא אינה מתחרטת, ואהבתה לפוליניקס אינה פוחתת, גם לא ההקרבה שהיא מוכנה לעשות למען אהבה זו. אהבתה להימון, לעומת זאת, איננה תופסת, ככל הנראה, מקום רב בקרבה. מה שמניע את הגיבור הטראגי – רעיון אחד, אידאה אחת, רגש אחד הנחווה במלוא העוצמה. אין מקום לעניינים צדדיים. 

אנטיגונה – גיבורה טראגית קלאסית. אין בקיעים בטראגיות שלה. אין בה חולשה. באהבה רומנטית, באהבת אמת רומנטית, יש הכרה בכאב ובפגיעות שלך. אנטיגונה בזה לכאב ולפגיעות. ואולי גם זו טרגדיה, מסוג אחר – אנטיגונה לעולם לא תהיה מסוגלת לאהוב באמת, או להבין אהבת אמת כלפיה. ובניגוד כואב לכך, אהבתו של הימון כלפיה נשארת חזקה ומוחלטת עד הסוף. 

There is a crack in everything. That's how the light gets in.

בעולם של לאונרד כהן אין גיבורים טראגיים. הסדק מצוי בכל דבר, בכל אחד, ומאפשר לאור לחדור. 

אם נראה את המחזה כמייצג את אהבתם של הגיבורים הטראגיים, נוכל לומר שזוהי אהבה שאינה מושפעת מזמן, גם לא מזמן העובר בבדידות, בייאוש ובייסורים. האהבה או חוסר האהבה של הגיבורים הטראגיים עומדת בפני עצמה באופן מוחלט. ניתן אף להרחיק לכת ולומר, כי במחזה הטראגי, גם האהבה עצמה היא סוג של גיבור טראגי. 

(על הקשר בין פגיעות לאהבה מומלץ מאוד לקרוא אצל ברנה בראון)

 

רוצים ללמוד באווירה אחרת?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם:


הממליצים שלנו

איריס סמליאן - אמא של אורן ובן

ליאור דגן מורה מיוחד. מצליח לגרום גם לתלמיד שמאמין שהוא שונא ללמוד, לגלות בתוכו את הסקרנות ואת הרצון להבין. אני מאושרת שבחרתי בו כמורה לילדיי.

רונית ל.

ליאור בנה תכנית לימודים לבני ובהדרכתו ובתמיכתו, שכללה זמן מעבר לשיעורים, בני ניגש ליחידה הראשונה במתמטיקה ולאחריה ליחידה השנייה, וכן לשתי יחידות בלשון, והצליח בבחינות. ללא ליאור, בני היה ממשיך להאמין שמתמטיקה הינה מעבר ליכולותיו – ליאור עזר לו להאמין בעצמו וביכולותיו.

איתי בראונשטיין - סטודנט באוניברסיטת ת"א

ליאור עזר לי מאוד בשיעורים הפרטיים במהלך הסמסטר, שהתבצעו בעזרת תוכנת הסקייפ, ללמוד את החומר מרמה של חוסר הבנה כמעט מוחלט לרמה שאפשרה לי לעבור את המבחן במועד א'.

אסנת טרנוס - מאמנת אישית, אמא של גיל

מחוויה אישית מביקור אצל ליאור עם הבת שלי, אני יכולה להעיד על שיעור מצחיק ומעורר סקרנות. זו הייתה חוויה אחרת שונה מעוררת ובהחלט מלאת הומור וכיף גדול! ואנחנו למודי ניסיון עם דרכים אחרות. אני יכולה רק לומר בצער: חבל שלא פגשנו אותך הרבה לפני - הרבה תסכול היה נחסך מאיתנו.

לימור פרידמן - ספרנית ומורה לפסנתר ומוסיקה בבית ספר תיכון

הדילמות מוצגות ע'י ליאור בכישרון רב, בסיפורים שניתן להזדהות ולהתמגנט בקלות עם גיבוריהם. בכל הרצאה הצופה מצטייד בתובנות שעשויות לחולל שינוי משמעותי בהמשך דרכו בחיים. ניכר כי נעשתה הכנה רבה וחשיבה עמוקה בדרך ההגשה וכן רצון אדיר לסייע ולהוביל את הצופה למסע אל מחוזות חשובים בעבורו. אני מודה מעומק הלב לליאור על הרצאותיו המעולות ומצפה לעוד רבות.

אורנה אנגל - מורה לאומנות ומחנכת

ליאור מביא מסר חשוב, אולי החשוב ביותר שניתן להביא: "הייה אתה, בדיוק כמו שאתה." החיבור של ליאור לדמויות שהוא מספר עליהן מתגלה במהלך ההרצאה, והוא נוגע ללב ומשעשע כאחד.

לירי שדמי - יועצת חינוכית ומלווה ילדים עם צרכים מיוחדים

אני מלאת התפעלות מהדרך שלך לעבוד עם הנערה הזאת גם במתמטיקה וגם בפן ההתנהגותי והמוסרי. תבורך.

אביגיל אורן - מורה למתמטיקה בחינוך הרגיל והמיוחד

ליאור הוא נכס. כשליאור לוקח מקרה לידיו הוא נותן את הנשמה ואינו חוסך שמץ של מאמץ. הוא מתייחס לכל מקרה כאילו הוא במרכז עולמו.
חברת פרסום דיגיטלי חברת פרסום דיגיטלי